‫התמרות אינטגרליות‬

‫מרצה‪ :‬פרופסור לאוניד שוסטר‬

‫הוקלד ע"י ליאורה גירז'מן ורון גרשינסקי‬

‫הרצאה ‪:9‬התמרת לפלס – תכונות )המשך(‬

‫‪.1‬תמונת )פונקצית( מקור מחזורית‬
‫משפט ‪:1.1‬‬

‫בעלת מחזור ‪, T‬‬ ‫‪t≥0‬‬ ‫מקור‪ ,‬ובנוסף הינה פונקציה מחזורית עבור‬ ‫תהי ) ‪f (t‬‬
‫כלומר‪:‬‬

‫)‪f (t + T ) = f (t ), t ≥ 0 (1.1‬‬
‫ניתן למצוא לפי הנוסחא‪:‬‬ ‫) ‪f (t ) → F ( p‬‬ ‫אזי את התמונה‬

‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫∫ ‪− pT‬‬
‫= )‪F ( p‬‬ ‫)‪⋅ e − pt f (t )dt , Re( p ) > 0 (1.2‬‬
‫‪1− e‬‬ ‫‪0‬‬

‫פונקצית מקור מחזורית‪ ,‬אז המעריך גידול שלה שווה ל ‪.0‬‬ ‫) ‪f (t‬‬ ‫הערה‪ :‬אם‬
‫⇐ )∞ ‪: ∃M ∈ [1,‬‬ ‫אכן‪ ,‬כפונקציה מחזורית רציפה למקוטעין היא חסומה‬

‫) ‪ln f (t‬‬
‫‪. s0‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫‪= 0 ⇐ f (t ) ≤ M‬‬
‫∞→ ‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫הוכחת המשפט‪:‬‬
‫∞‬ ‫‪T‬‬ ‫∞‬
‫‪F ( p) = ∫ e‬‬ ‫‪− pt‬‬
‫‪f (t )dt = ∫ e‬‬ ‫‪− pt‬‬
‫= ‪f (t )dt + ∫ e− pt f (t )dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪T‬‬

‫נחליף משתנים באינטגרל השני‪:‬‬

‫‪1‬‬
 t = s+t T ∞
= ∫ e f (t )dt + ∫ e− p ( s +T ) f ( s + T )ds =
− pt

s ∈ [0, ∞) 0 0
T ∞
f ( s + T ) = f ( s ), s ≥ 0 = ∫ e − pt
f (t )dt + e − pT
∫0 f (s)ds =
e − ps

0
142 43
F ( p)
T T
= ∫e − pt
f (t )dt + e − pT
F ( p ) ⇒ F ( p ) 1 − e − pT
 = ∫ e− pT f (t )dt ⇒ (1.2)
0 0
:1 ‫תרגיל‬

:‫מצא את תמונת הפונקציה‬

sin t
f (t ) =
sin t

:‫פתרון‬

:‫( נקבל‬1.2) ‫לפי‬ ⇐ T = 2π ,‫הפונקציה מחזורית‬

1
2π
sin t 1 π − pt 2π

∫e −2π p  ∫ ∫
− pt − pt
F ( p) = dt = e dt − e dt =
1 − e −2π p 0
sin t 1− e 0 π 
 (1− e )
2
−π p
1 1 e −π p
1 1 − e−π p
=  ( 1 − e −π p
) − (1− e −π p
)  = p 1 − e−2π p = p 1 + e−π p
1 − e −2π p  p p  ( )
:2 ‫תרגיל‬
2
 ‫‪f (t ) = sin t‬‬ ‫מצא את תמונת הפונקציה‪:‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪:T‬‬ ‫‪=π‬‬ ‫הפונקציה הינה מקור‪ ,‬ומחזורית עם מחזור‬

‫אזי לפי הנוסח הכללית אנו מקבלים‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1 − e − pT ∫0‬‬ ‫‪1 − e− pπ ∫0‬‬
‫‪− pt‬‬ ‫‪− pt‬‬
‫= )‪F ( p‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪f (t )dt‬‬ ‫=‬ ‫‪e‬‬ ‫‪sin tdt‬‬
‫‪T =π‬‬
‫‪f = sin t‬‬

‫] ‪⇐ sin t = sin t , t ∈ [0, π‬‬ ‫כיוון ש‬

‫‪3‬‬
 π π
1 1 π
J ( p) := ∫ e − pt
sin tdt = − ∫ sin tde− pt = − e− pt sin t 0 +
p0 p
0 1 44 2 4 43
=0
π π
1 1 1 π
+ ∫ e − pt cos tdt = − 2 ∫ cos tde− pt = − 2 e− pt cos t 0 −
p0 p 0 p
π
1 1 + e− pπ 1
− 2 ∫ e sin tdt =
− pt
2
− 2
J ( p) ⇒
p 0 p p
 1  1 + e − pπ 1 + e− pπ
 1 + p 2  J ( p ) = p 2 ⇒ J ( p ) = 1 + p2 ⇒
 
1 1 + e − pπ 1 + e− pπ 1
F ( p) = ⋅ = ⋅
1 − e − pπ 1 + p 2 1 − e − pπ 1 + p2
:3 ‫תרגיל‬

:‫של הפונקציה‬ [2, ∞) ‫מצא את התמונה של ההמשכה המחזורית ב‬

t ,0 ≤ t ≤ 1
f (t ) = 
2 − t ,1 ≤ t ≤ 2
:‫פתרון‬

:‫גרף הפונקציה וההמשכה של‬

:‫לפי הנוסחא הכללית נקבל‬ ⇐ T =2⇐

4
 T
T = 2 
1  
F ( p) = ⋅ ∫ e − pt f (t )dt =  t ,0 ≤ t ≤ 1  =
1 − e − pT f (t ) = 
0
 2 − t ,1 ≤ t ≤ 2 
1  − pt 
1 2

1 − e −2 p  ∫0 ∫1 ( )
− pt
=  te + 2 − t e dt 

:‫נחשב את האינטגרלים בנפרד‬
1 1 1
1 1 1 1
J1 = ∫ te − pt
dt = − ∫ tde− pt = − te− pt + ∫ e− pt dt =
0
p0 p 0 p0
1
1 − p 1 − pt 1 1 1
=− e − 2e = e− p − 2 e− p + 2 ⇒
p p 0
p p p

1 −p 1 −p 1
J1 = − e − 2e + 2
p p p

2 2 2
1 1
J 2 = ∫ ( 2 − t ) e − pt dt = − ∫ ( 2 − t ) de− pt = − ( 2 − t ) e− pt −
1
p1 p 1
2 2
1 − pt 1 − p 1 − pt 1 − p 1 −2p 1 − p
− ∫
p1
e dt =
p
e +
p 2
e =
p
e + 2e − 2e ⇒
p p
1

1 − p 1 −2 p 1 − p
J2 = e + 2e − 2e ⇒
p p p

5
 ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪2 − p 1 −2 p ‬‬
‫‪−2 p ( 1‬‬ ‫)‪2‬‬
‫= )‪F ( p‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪J‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫== ‪e + 2 e ‬‬
‫‪1− e‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪2‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪‬‬
‫(‬ ‫) ‪1− e‬‬ ‫) ‪1 (1− e‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−p‬‬ ‫‪−p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= 2‬‬ ‫‪= 2‬‬
‫) ‪p ( 1 − e − p ) ( 1 + e− p‬‬ ‫) ‪p ( 1 + e− p‬‬

‫‪.2‬משפט על דיפרנציאביליות )פונקצית( המקור‬

‫משפט ‪:2.1‬‬

‫הינה מקור‪ ,‬אזי‬ ‫) ‪f ′(t‬‬ ‫וגם‬ ‫‪ .1‬אם ) ‪ f (t‬גזירה ברציפות ב )∞ ‪(0,‬‬

‫ומתקיים‪:‬‬ ‫) ‪ f (t‬גם מקור‪ ,‬קיים ) ‪f (+0) = lim f (t‬‬
‫‪0 < t →0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪f (+0) ‬‬

‫‪f ′(t ) → pF ( p ) − f (+0) = p  F ( p ) −‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪, f (t ) → F ( p) (2.1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪p ‬‬
‫כאן ‪ Re( p ) > σ 0‬כאשר ‪ σ 0‬הינו מעריך הגידול של ) ‪f ′(t‬‬

‫) ‪f ( ) (t‬‬ ‫)∞ ‪(0,‬‬ ‫‪n‬‬ ‫) ‪f (t‬‬

‫‪n‬‬
‫הינה‬ ‫וגם‬ ‫פעמים ב‬ ‫גזירה ברציפות‬ ‫אם‬ ‫‪.2‬‬

‫( ‪f (t ), f ′(t ),..., f‬‬

‫)‪n −1‬‬
‫הינן מקור ‪ ,‬קיימים‬ ‫) ‪(t‬‬ ‫מקור‪ ,‬אזי גם הפונקציות‬

‫ומתקיימת ההתאמה‪:‬‬ ‫)‪f (+0), f ′(+0),..., f ( n −1) (+0‬‬

‫)‪f ( ) (t ) → p n F ( p ) − f (+0) pn −1 − f ′(+0) pn − 2 − ... − f (n − 2) (+0) p − f (n −1) (+0‬‬

‫‪n‬‬

‫‪‬‬ ‫‪n −1‬‬

‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫∑ ‪= p  F ( p) −‬‬
‫‪n‬‬
‫‪k +1‬‬ ‫)‪ (2.2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k =0‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪‬‬
‫הינו מעריך הגידול של‬ ‫‪σ0‬‬ ‫כאשר‬ ‫‪Re( p ) > σ 0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫) ‪f (t ) → F ( p‬‬ ‫כאן‬

‫) ‪f ( ) (t‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.‬‬

‫בפרט‪ ,‬אם ‪⇐ f ( k ) (+0) = 0, k = 0...n − 1‬‬

‫‪6‬‬
 ‫)‪f ( ) (t ) → p n F ( p ) (2.3‬‬
‫‪n‬‬

‫הוכחה‪:‬‬

‫)של המרצה(‬ ‫‪.1‬‬

‫פונקציה רציפה‬ ‫‪ , f (+0) = f lim‬כיוון ש ) ‪f ′(t‬‬

‫‪→0 + 0‬‬
‫) ‪f (t‬‬ ‫נראה‪ ,‬שקיים‬ ‫)‪(a‬‬
‫‪1‬‬

‫עבור )∞ ‪ , t ∈ (0,‬אז עבור כל ]‪ x ∈ (0,1‬קיים האינטגרל ‪∫ f (t )dt‬‬

‫‪x‬‬
‫ומתקיים השוויון‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f (1) − f ( x) = ∫ f ′(t )dt , 0 < x ≤ 1 (2.3‬‬
‫‪x‬‬

‫תהי נתונה סדרת פונקציות כלשהי ‪{ xn } n=1‬‬

‫∞‬
‫‪ xn > 0‬עבור ‪∀n ≥ 1‬‬ ‫כך ש‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫⇐‬ ‫מ)‪(2.3‬‬ ‫‪⇐ .x → 0‬‬ ‫וגם‬
‫‪n‬‬

‫‪7‬‬
 1

f (1) − f ( xm ) = ∫ f (t )dt 
′
1 1
xm 
1  ⇒ f ( xm ) − f ( xn ) = ∫ f ′(t )dt − ∫ f ′(t )dt =
f (1) − f ( xn ) = ∫ f ′(t )dt 
xn xm

xn 
1 xm xm

= ∫ f ′(t )dt + ∫ f ′(t )dt = ∫ f ′(t )dt ⇒

xn 1 xn
xm

f ( xm ) − f ( xn ) = ∫ f ′(t )dt ,
xn
m ≥ n ≥1

‫כך ש‬ ∃N ( ε ) ‫ נראה ש‬, ε > 0 ‫יהי‬

f ( xm ) − f ( xn ) ≤ ε ∀n, m ≥ N ( ε ) (2.4)

.‫מש"ל‬ lim f ( x) ‫ אז לפי קריטריון קושי קיים‬,‫( נכון‬2.4) ‫אם‬

x →0+ 0

:‫מתקיים‬
xm

f ( xm ) − f ( xn ) ≤ ∫
xn
f ′(t ) dt

xn ≤ xm ‫או‬ xn ≥ xm ‫נשאיר את הביטוי כמו שהוא כיוון שלא ידוע אם‬

f ′(t ) ≤ Me st , t ≥ 0 ⇐ ‫מקור‬ f ′(t ) ‫כיוון ש‬

8
‫‪xm‬‬ ‫‪xm‬‬
‫‪M xm s xn s M xn s ( xm − xn ) s‬‬
‫∫‬ ‫‪f ′(t ) dt ≤ M‬‬ ‫≤ ‪∫ dt‬‬ ‫‪e −e = e e‬‬ ‫≤ ‪−1‬‬
‫‪st‬‬
‫‪e‬‬
‫‪xn‬‬ ‫‪xn‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪M‬‬
‫≤ ]]‪≤ [ xn ∈ (0,1‬‬ ‫‪C ( s ) xm − xn ⋅ s = MC ( s ) xm − xn , C ( s ) = const.‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ε‬‬ ‫∞→ ‪n‬‬
‫≤ ‪xm − xn‬‬ ‫כיוון ש ‪ , x → 0‬אז ‪ ∃N 0 (ε ) ∀ε > 0‬כך ש‬
‫) ‪MC ( s‬‬ ‫‪n‬‬

‫עבור ) ‪⇐ n, m ≥ N 0 (ε‬‬

‫‪ε‬‬
‫) ‪f ( xm ) − f ( xn ) ≤ MC ( s ) xm − xn ≤ MC ( s‬‬ ‫‪=ε‬‬
‫) ‪MC ( s‬‬

‫) ‪∃f (+0) ⇐ n, m ≥ N 0 (ε‬‬ ‫עבור‬

‫‪t‬‬

‫= ) ‪ ψ (t‬גם‬ ‫בהרצאה ‪ 8‬הראנו‪ ,‬שאם ) ‪ ϕ (t‬מקור אז ‪∫ ϕ ( ξ ) d ξ‬‬

‫‪0‬‬
‫) ‪(b‬‬

‫מקור‪ ,‬עם אותו מעריך הגידול;‬

‫‪t‬‬

‫מקור‪ .‬אצלנו‬ ‫‪∫ ϕ ( ξ ) dξ‬‬

‫‪0‬‬
‫⇐‬ ‫מקור‬ ‫) ‪ϕ (t‬‬ ‫בהרצאה ‪ 1‬הראנו שאם‬

‫‪t‬‬

‫אז האינטגרל‬ ‫⇐ כיוון ש )‪f (t ) = ∫ f ′(ξ )dξ + f (+0‬‬ ‫מקור‬ ‫) ‪f ′(t‬‬

‫‪0‬‬
‫⇐‬ ‫‪ -‬מקור‬ ‫‪f (+0) = const‬‬ ‫קיים )ראה ) ‪ ( ( a‬וגם‬ ‫)‪f (+0‬‬ ‫הוא מקור‪,‬‬
‫מקור כסכום של מקורות‪.‬‬ ‫) ‪f (t‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪ , a‬אזי‪:‬‬ ‫‪>0‬‬ ‫כעת נבדוק את הנוסחא )‪ (2.1‬עצמה‪ .‬יהי‬ ‫) ‪(c‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫{∫‬
‫‪f ′(t )e‬‬ ‫{ ∫ ‪dt = f (a )e− pa − f (+0) + p‬‬
‫‪− pt‬‬
‫)‪f (t ) e− pt dt (2.5‬‬
‫‪0 original‬‬ ‫‪0 original‬‬

‫ב)‪ (2.5‬המקורות בעלי אותו מעריך גידול ‪ .σ 0‬יהי ‪ , Re( p ) > σ 0‬אז לפי‬
‫המשפט העיקרי על דיפרנציאביליות התמונה )הרצאה ‪ ,(8‬האינטגרלים‬
‫∞‬ ‫∞‬

‫∫‬ ‫‪f ′(t )e‬‬ ‫‪dt , ∫ f (t )e− pt dt , Re( p ) > σ 0‬‬

‫‪− pt‬‬
‫מתכנסים בהחלט )ובמידה‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫האינטגרלים הינם‬ ‫∞→‪a‬‬ ‫שווה(‪ .‬אז ב)‪ (2.5‬מצד ימין ושמאל כאשר‬
‫מתכנסים‬

‫‪⇐ L≠0‬‬ ‫‪ . ∃ lim‬קל לראות‪ ,‬ש ‪ . L = 0‬אכן אם‬ ‫⇐ ‪f (a )e − pa = L‬‬

‫∞→ ‪a‬‬

‫כך ש‪:‬‬ ‫) ‪∃t0 (ε‬‬

‫) ‪t ≥ t0 (ε‬‬ ‫עבור‬ ‫‪f (t )e − pt − L < ε‬‬

‫⇐‬ ‫אנו בוחרים‬ ‫)‪ε (> 0‬‬ ‫כאשר את‬

‫∞‬ ‫∞‬

‫∫‬ ‫∫‬
‫‪− pt‬‬
‫>∞‬ ‫‪f (t )e‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫≥ ‪f (t )e− pt − L + L dt‬‬
‫) ‪t0 ( ε‬‬ ‫) ‪t0 ( ε‬‬
‫∞‬
‫‪‬‬ ‫∞ ‪L L‬‬
‫∫‬ ‫≥ ‪− L dt ≥ ε := ‬‬ ‫∫‬
‫‪− pt‬‬
‫≥‬ ‫‪L − f (t )e‬‬ ‫∞ = ‪dt‬‬
‫) ‪t0 ( ε‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪2  2 t0 ( ε‬‬

‫ב)‪:(2.5‬‬ ‫‪a→0‬‬ ‫נשאיף את‬ ‫⇐ ‪⇐ L=0‬‬ ‫סתירה‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫∞‬ ‫∞‬

‫∫‬ ‫‪f ′(t )e‬‬ ‫⇒ ‪dt = − f (+0) + p ∫ f (t )e− pt dt‬‬

‫‪− pt‬‬

‫מש"ל‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫)‪f ′(t ) → pF ( p ) − f (+0‬‬

‫) ‪f ( ) (t‬‬ ‫‪ n‬פעמים ב )∞ ‪(0,‬‬ ‫) ‪f (t‬‬

‫‪n‬‬
‫הינה‬ ‫וגם‬ ‫גזירה ברציפות‬ ‫אם‬ ‫‪.2‬‬

‫(‪f‬‬
‫)‪n −1‬‬
‫גם מקור )עם אותו מעריך הגידול(‪,‬‬ ‫) ‪(t‬‬ ‫מקור‪ ,‬אז לפי ‪ 1‬הפונקציה‬

‫(‪f‬‬
‫)‪n −1‬‬
‫)‪ . ∃f ( ) (+0‬כיוון ש ) ‪ f ( ) (t‬גזירה ברציפות ב )∞ ‪ (0,‬ו ) ‪(t‬‬
‫‪n−2‬‬ ‫‪n −1‬‬

‫(‪f‬‬
‫)‪n−2‬‬
‫גם מקור )עם אותו‬ ‫) ‪(t‬‬ ‫מקור )כבר הוכח(‪ ,‬אז לפי ‪ 1‬הפונקציה‬

‫) ‪f ( ) (t‬‬ ‫( ‪∃f‬‬
‫‪0‬‬ ‫)‪n− 2‬‬
‫‪ .‬נשאר להוכיח את‬ ‫וכך הלאה עד‬ ‫)‪(+0‬‬ ‫מעריך הגידול(‪,‬‬
‫)‪:(2.2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪n −1‬‬

‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫‪f‬‬ ‫)‪(n‬‬
‫∑ ‪(t ) → p  F ( p ) −‬‬
‫‪n‬‬
‫‪k +1‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪(2.2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k =0‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪‬‬
‫נשתמש בשיטת האינדוקציה המתמטית‪.‬‬

‫⇐‬ ‫‪ , n = 1‬לפי ‪1‬‬ ‫‪(1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫∑ ‪f ′(t ) → pF ( p ) − f (+0) = p  F ( p ) −‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k =0‬‬ ‫‪p k +1 ‬‬
‫‪⇐ m = 0,..., n‬‬ ‫תהי )‪ (2.2‬נכונה עבור כל‬ ‫‪(2‬‬

‫‪′‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪f ( k ) (+0) ‬‬

‫‪f‬‬ ‫)‪( n +1‬‬
‫‪(t ) = ( f‬‬ ‫)‪( n‬‬
‫‪(t ) ) → p G ( p ) −‬‬ ‫)‪ (2.5‬‬
‫‪‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,‬אך הנוסחא עצמה כתובה לפי ‪ .1‬לפי‬ ‫) ‪f ( n ) (t‬‬ ‫‪ -‬תמונת‬ ‫)‪G ( p‬‬ ‫כאן‬
‫הנחת האינדוקציה‪:‬‬

‫‪11‬‬
 ‫‪‬‬ ‫‪n −1‬‬
‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫‪⇐f‬‬ ‫)‪( n‬‬
‫∑ ‪(t ) → G ( p ) = p  F ( p ) −‬‬
‫‪n‬‬

‫‪p k +1 ‬‬
‫נציב ב)‪(2.5‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k =0‬‬
‫ונקבל‬

‫‪ n‬‬ ‫‪n −1‬‬

‫‪f ( k ) (+0)  f ( k ) (+0) ‬‬
‫‪f‬‬ ‫∑ ‪(t ) → p  p  F ( p ) −‬‬
‫)‪( n +1‬‬
‫‪k +1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪k =0‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n +1 ‬‬ ‫‪f ( k ) (+0) f ( k ) (+0) ‬‬
‫‪n −1‬‬
‫∑ ‪= p  F ( p) −‬‬ ‫‪k +1‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪k +1‬‬ ‫=‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k =0‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫‪ F ( p ) − ∑ p k +1 ‬‬
‫‪n +1‬‬
‫‪=p‬‬
‫‪‬‬ ‫‪k =0‬‬ ‫‪‬‬
‫מש"ל‪.‬‬

‫הערה‪:‬‬

‫צריך לשים לב‪ ,‬שנגזרת של מקור אינה תמיד מקור‪ .‬לדוגמא‬

‫רציפה וחסומה( אבל‬ ‫‪ f (t ) = sin e x‬מקור ) ) ‪f (t‬‬ ‫) (‬‫‪2‬‬

‫) ‪sin ( e‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x2‬‬
‫שווה‬ ‫) ‪f ′(t‬‬ ‫אינה מקור‪ ,‬כיוון שמעריך הגידול של‬ ‫‪f ′(t ) = 2 x ⋅ e x‬‬
‫לאינסוף )תבדקו את זה(‬

‫תרגיל ‪:1‬‬

‫‪:‬‬ ‫) ‪x (t ) → F ( p‬‬ ‫מצא את תמונת הביטוי‪ ,‬אם‬

‫‪12‬‬
 ‫) ‪x (4) − 2 x′′′(t ) + 4 x′′(t ) + 3 x′(t ) + 6 x (t ) − 12 = ϕ (t‬‬
‫עם תנאי ההתחלה‪x(0) = 5, x′(0) = 0, x′′(0) = −1, x′′′(0) = 1 :‬‬
‫מקור רציף‪.‬‬ ‫מניחים ש ) ‪x (4) (t‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫→‪1‬‬ ‫נשתמש במשפט שהוכחנו ובהתמרה הידועה‪:‬‬
‫‪p‬‬

‫‪13‬‬
x(t ) := F ( p )
 x(0)   5
x′(t ) → p  F ( p ) − = p  F ( p ) −  = pF ( p ) − 5
 p   p
 x(0) x′(0)  2  5 0 
x′′(t ) → p 2  F ( p) − − = p F ( p ) − − 2=
 p p 2  
 p p 
= p 2 F ( p) − 5 p
 x(0) x′(0) x′′(0) 
x′′′(t ) → p 3  F ( p ) − − 2 − 3 =
 p p p 
 5 0 1 
= p 3  F ( p ) − − 2 + 3  = p3 F ( p ) − 5 p2 + 1
 p p p 
 x(0) x′(0) x′′(0) x′′′(0) 
x (4) (t ) → p 4  F ( p ) − − 2 − 3 − 4 =
 p p p p 
 5 0 1 1 
= p 4  F ( p ) − − 2 + 3 − 4  = p4 F ( p ) − 5 p3 + p − 1
 p p p p 

:(‫אם כך )לפי הגדרת הביטוי‬

1 −12
1→
p
14
 x (t ) → F ( p ) 6
x′(t ) → pF ( p ) − 5 3

x′′(t ) → pF ( p ) − 5 p 2 4

x′′′(t ) → p 3 F ( p ) − 5 p 2 + 1 −2

x (4) (t ) → p 4 F ( p ) − 5 p3 + p − 1 1

ϕ (t ) → ( p 4 − 2 p3 + 4 p 2 + 3 p + 6 ) F ( p ) − 15 − 20 p + 10 p2 −
12
−2 − 5 p 3 + p − 1 −
p
12
= ( p 4 − 2 p 3 + 4 p 2 + 3 p + 6 ) F ( p ) − 5 p3 + 10 p2 − 19 p − 18 −
p
:2 ‫תרגיל‬

f (t ) = sin 2 t ‫מצא את התמונה של‬

:‫פתרון‬

f (t ) = sin 2 t → F ( p ) ⇒ f ′(t ) → pF ( p ) − f (0) =

 f (0) = sin 2 0 = 0  = pF ( p )

15
 f ′(t ) = 2sin t cos t = sin 2t →
 1  1 1 2
 sin t → → = ‫מצד שני‬
 p 2 + 1  2  p 2 p2 + 4
  +1
2

2 2
pF ( p ) = ⇒ F ( p ) = ,‫זאת אומרת‬
p2 + 4 p ( p2 + 4)
:3 ‫תרגיל‬

f (t ) = t sin ωt ‫מצא את התמונה של‬

:1 ‫פתרון‬

⇐ t sin wt := f (t ) → F ( p ) ‫תהי‬

f ′(t ) = sin ωt + ωt ⋅ cos ωt → pF ( p ) − f (0) = pF ( p )

f ′′(t ) = 2ω cos ωt − tω 2 sin ωt → p 2 F ( p) − {
f ′(0) = p2 F ( p )
=0

⇒ f ′′(t ) + ω 2 f (t ) = 2ω cos ωt → ( p2 + ω 2 ) F ( p )

16
 ‫אבל‬

p
cos t →
p2 + 1
2ω p
2ω cos ωt → 1 p /ω p → ⇒
cos ωt → =
( p +ω )
2
2 2
ω  p 2 p2 + ω 2
  +1
ω 

2ω p 2ω p
⇒ ( p 2 + ω 2 ) F ( p) → ⇒ F ( p) =
(p + ω2 ) (p + ω2 )
2 2 2 2

.‫ נביא עוד טענה טובה‬,3 ‫בהקשר של תרגיל‬

:2.2 ‫משפט‬

‫והפונקציות‬ f (t ,α ) → F ( p,α ) ‫פרמטר ו‬ α ‫אם‬

α2
∂f (t ,α )
∂α
, ∫ f (t ,α )dt
α1
(2.6)

:‫ אזי‬,‫ הינן מקורות‬t ‫כפונקציות של המשתנה‬

α2 α2
∂f (t ,α ) ∂F ( p,α )
∂α
→
∂α
, ∫ f (t ,α )dt → ∫ F ( p,α )dα
α1 α1

17
 ‫פתרון ‪) 2‬של תרגיל ‪:(3‬‬

‫‪p‬‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫‪p‬‬

‫→ ‪cos ωt‬‬ ‫⇒‬ ‫(‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪t‬‬ ‫)‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪t‬‬ ‫→‬ ‫=‬
‫‪p2 + ω 2‬‬ ‫‪∂w‬‬ ‫‪∂w p2 + ω2‬‬
‫‪2ω p‬‬ ‫‪2ω p‬‬
‫‪=−‬‬ ‫→ ‪⇒ t sin ωt‬‬
‫(‬ ‫) ‪p2 + ω 2‬‬ ‫(‬ ‫) ‪p2 + ω 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫תרגיל ‪:4‬‬

‫‪f (t ) = tet‬‬ ‫מצא את התמונה של‬

‫פתרון‪:‬‬

‫תהי‬

‫⇒ ) ‪f (t ) → F ( p ) ⇒ f ′(t ) = et + tet → pF ( p ) − f (0) = pF ( p‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪1‬‬
‫→ ‪⇒  et‬‬ ‫‪‬‬ ‫⇒‬ ‫‪f‬‬ ‫‪′‬‬‫(‬ ‫‪t‬‬ ‫)‬ ‫=‬ ‫‪e‬‬‫‪t‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪te‬‬‫‪t‬‬
‫→‬ ‫⇒ ) ‪= ( p − 1) F ( p‬‬
‫‪‬‬ ‫‪p − 1‬‬ ‫‪p −1‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪F ( p‬‬
‫)‪( p − 1‬‬
‫‪2‬‬

‫תרגיל ‪) 5‬של המרצה(‪:‬‬

‫‪t n , n = 1, 2,...‬‬ ‫מצא את התמונות של הפונקציות‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪ . t n‬אז ‪ L‬לפי משפט דיפרנציאביליות‪:‬‬ ‫)‪→ F ( p‬‬ ‫תהי‬

‫באופן דומה‪:‬‬ ‫‪⇐ nt n −1 → pF ( p ) − t n‬‬ ‫)‪= pF ( p‬‬

‫‪t =0‬‬

‫‪18‬‬
 ‫‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫) ‪n! → p n F ( p ) ⇐ ... ⇐ n(n − 1)t n − 2 → p 2 F ( p‬‬
‫!‪n‬‬
‫לכן אנו מקבלים‪:‬‬ ‫→ ‪n! = n!1‬‬
‫‪p‬‬
‫!‪n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫= )‪p n F ( p‬‬ ‫⇒ ‪⇒ F ( p ) = n +1‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫!‪n‬‬
‫→ ‪tn‬‬ ‫‪n +1‬‬
‫‪, n = 1, 2,...‬‬
‫‪p‬‬

‫‪.3‬משפט על דיפרנציאביליות התמונה‬

‫משפט ‪:3.1‬‬

‫‪ .‬אזי‪:‬‬ ‫‪ s0‬ו ) ‪f (t ) → F ( p‬‬ ‫מקור עם מעריך גידול‬ ‫) ‪f (t‬‬ ‫תהי‬

‫ומתקיים‬ ‫‪s0‬‬ ‫‪ -‬גם המקור עם מעריך הגידול‬ ‫) ‪tf (t‬‬ ‫הפונקציה‬ ‫‪.1‬‬

‫השוויון‪:‬‬

‫‪(−1) ⋅ t ⋅ f (t ) ⇒ F ′( p ), Re( p ) ≥ s0 + δ , δ > 0‬‬ ‫)‪(3.1‬‬

‫‪s0‬‬ ‫‪ -‬גם המקור עם מעריך הגידול‬ ‫‪t n f (t ), n ≥ 2‬‬ ‫הפונקציה‬ ‫‪.2‬‬

‫ומתקיים השוויון‪:‬‬

‫‪(−1) ⋅ t 2 ⋅ f (t ) ⇒ F ( n) ( p), Re( p ) ≥ s0 + δ , δ > 0, n ≥ 2‬‬ ‫)‪(3.2‬‬

‫הוכחה‪:‬‬

‫פעמים‪ .‬אם כך;‬ ‫‪n‬‬ ‫נבדוק רק את ‪ ,1‬כיוון ש ‪ 2‬נובע ע"י הפעלת ‪1‬‬
‫∞‬
‫‪F ( p ) = ∫ f (t )e − pt dt , Re( p ) ≥ s0 + δ , δ > 0‬‬ ‫)‪(3.3‬‬
‫‪0‬‬

‫המשימה שלנו היא לחשב את ) ‪ , F ′( p‬כדי להשתמש בכלל לייבניץ‪:‬‬

‫‪19‬‬
 ∞ ∞ ∞
d d
F ′( p) = ∫ f (t )e − pt
dt = ∫ ( f (t )e− pt ) dt = ∫ f (t ) e− pt dt =
0 0
dp 0
dp
∞ ∞
= − ∫ tf (t )e − pt
dt = tf (t ) − original = ∫ [ (−1)tf (t )] e− pt dt
0 0

. (−1)tf (t ) → F ′( p ) ⇐ ‫זו התמרת לפלס‬

:‫המשימה שלנו – להצדיק את השימוש בכלל לייבניץ‬

∞ ∞
Φ ( y ) = ∫ f (t , y )dt ⇒ Φ′( y ) = ∫ f y' (t , y )dt ‫אם‬
0 0

:(1-4) ‫נבדוק את תנאי משפט לייבניץ‬

∞

∫0
f (t , y ) dt ‫קיים אינטגרל רימן‬ y ∈ [d , ∞) ‫לכל‬ .1

∞
f (t )e − pt dt ≤  f (t ) ≤ M ( δ / 2 ) e(
s0 +δ /2 ) t
∫ s0  :‫אצלנו‬
 
0

⇐ s0 ‫מקור עם מעריך גדול‬ f (t ) ‫כיוון ש‬

≤ f (t ) e− pt ≤ M ( δ / 2 ) e( ≤ [ Re p ≥ s0 + δ ] ≤
s0 +δ /2 ) t − (Re p )t
e
≤ M ( δ / 2 ) e( = M ( δ / 2 ) e −( δ /2 ) t ⇒
s0 +δ /2 ) t − ( s0 +δ /2 ) t
e
f (t )e − pt ≤ M 1 ( δ ) e
−( δ /2 ) t
,t ≥ 0 ≤
∞
≤ ∫ M 1 ( δ ) e −( δ /2) t dt < ∞
0

.‫כדרוש‬
20
 ‫) ‪. ∃f y ( + , y‬‬
‫'‬
‫)∞ ‪∀t ∈ [0, ∞), ∀y ∈ [d ,‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫כדרוש‪.‬‬
‫‪dp‬‬
‫(‬ ‫‪f (t )e − pt ) = f (t ) ( e− pt ) = −tf (t )e− pt‬‬
‫‪dp‬‬
‫אצלנו‪:‬‬

‫קיים אינטגרל של רימן‪:‬‬ ‫)∞ ‪y ∈ [d ,‬‬ ‫עבור כל‬ ‫‪.3‬‬

‫∞‬

‫∫‬‫‪0‬‬
‫‪f y '(t , y ) dt‬‬

‫‪⇐ f p '(t , p ) = −tf (t )e − pt ⇐ f (t , p) = f (t )e − pt‬‬ ‫אצלנו‬

‫‪ δ‬‬
‫‪ − t‬‬
‫‪⇐ f p '(t , p ) = tf (t ) e‬‬ ‫‪− pt‬‬
‫‪≤ t ⋅ M 1 (δ )e‬‬ ‫‪ 2‬‬

‫∞‬ ‫∞‬ ‫‪δ‬‬

‫‪−( )t‬‬

‫∫‬ ‫‪0‬‬
‫‪f p '(t , p ) dt ≤ M 1 (δ ) ∫ te‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫∞ < ‪dt‬‬

‫אינטגרבילית לפי רימן‪,‬כך ש‪-‬‬ ‫) ‪g (t‬‬ ‫קיימת פונקציה‬ ‫‪.4‬‬

‫∞‬
‫‪f y '(t , y ) ≤ g (t ) ∀t ∈ [0, ∞), y ∈ [d , ∞) and‬‬ ‫∫‬ ‫‪0‬‬
‫∞ < ‪g (t )dt‬‬

‫אצלנו )ראה לעיל(‪:‬‬

‫‪δ ‬‬
‫‪− t‬‬
‫‪f p '(t , y ) ≤ M 1 (δ ) + e‬‬ ‫‪2‬‬
‫)∞ ‪:= g (t ) ∈ L1 (0,‬‬
‫אם כך‪,‬כל התנאים של משפט לייבניץ מתקיימים ולכן )‪ (1‬הינו נכון‪.‬‬

‫מסקנה ‪:3.1.1‬‬

‫‪21‬‬
 ‫‪. Relim‬‬ ‫)‪pF ( p ) = f (0‬‬ ‫הינם מקורות‪ ,‬אזי‬ ‫) ‪ f (t‬ו‪f '(t ) -‬‬ ‫אם‬
‫∞→ ‪p‬‬

‫‪. Re‬‬ ‫∞→‪p‬‬ ‫עבור‬ ‫‪f '(t ) → ( pF ( p ) − f (0) ) → 0‬‬ ‫ובאמת‪,‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬

‫הוכח כי‬

‫!‪n‬‬
‫→ ‪tn‬‬
‫‪p n+1‬‬
‫הוכחה‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫→ ‪ ,1‬לפי משפט ‪) 3.1‬ראה )‪ ((2‬נקבל‪:‬‬ ‫כיוון ש‪-‬‬
‫‪p‬‬
‫)‪(n‬‬
‫‪1‬‬ ‫!‪(−1) n n‬‬
‫‪ ⇐ (−1) n t n ⋅1 = (−1) n t n →  ‬אחרי צמצום ב‪(−1) n -‬‬ ‫=‬
‫‪ p‬‬ ‫‪p n+1‬‬
‫נקבל‪:‬‬

‫!‪n‬‬
‫→ ‪tn‬‬
‫‪p n+1‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬

‫‪f (t ) = t cos ωt‬‬ ‫מצא את התמונה עבור‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪p‬‬
‫לפי )‪ (1‬ממשפט ‪ 3.1‬נקבל‪:‬‬ ‫→ ‪⇐ cos ωt‬‬ ‫כיוון ש‪-‬‬
‫‪p2 + ω 2‬‬

‫) ‪ p  1 ⋅ ( p + ω ) − p (2 p‬‬
‫'‬
‫‪ω 2 − p2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪⇐ - t cos ωt →  2‬‬ ‫‪2 ‬‬

‫=‬ ‫‪= 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪p‬‬ ‫(‬ ‫‪p‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫)‬
‫‪2 2‬‬
‫(‬ ‫‪p‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫)‬
‫‪2 2‬‬

‫‪22‬‬
 ‫‪p2 − ω 2‬‬
‫→ ‪t cos ωt‬‬
‫‪(p‬‬ ‫) ‪+ ω2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬

‫‪f (t ) = t n e at‬‬ ‫מצא את התמונה עבור‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫→ ‪⇐ e ⋅1‬‬ ‫→‪⇐ 1‬‬
‫‪at‬‬
‫לפי משפט ‪3.1‬‬ ‫לפי משפט ההזזה‪:‬‬ ‫כיוון ש‪-‬‬
‫‪p−a‬‬ ‫‪p‬‬
‫))‪ ((2‬נקבל‪:‬‬
‫)‪(n‬‬
‫‪ 1 ‬‬ ‫!‪(−1) n n‬‬
‫)‪(−1‬‬ ‫‪n‬‬
‫נצמצם ב‪-‬‬ ‫‪⇐ (−1) n t n e at → ‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬
‫‪ p−a‬‬ ‫‪( p − a ) n+1‬‬

‫!‪n‬‬
‫→ ‪t n e at‬‬
‫‪( p − a ) n+1‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬

‫‪f (t ) = te 2 t sin 3t‬‬ ‫מצא את התמונה עבור‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫⇐ משפט הדמיון‬ ‫→ ‪sin t‬‬ ‫ידוע‪:‬‬
‫‪p2 + 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫→ ‪sin 3t‬‬ ‫=‬
‫‪⇐ sin 3t → 2‬‬ ‫ז"א‬ ‫⇐ ‪p2 + 9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3 p‬‬
‫‪p +9‬‬ ‫‪  +1‬‬
‫‪3‬‬

‫‪23‬‬
 ‫‪3‬‬
‫→ ‪⇐ e sin 3t‬‬
‫‪2t‬‬
‫משפט ‪:((1)) 3.1‬‬ ‫משפט ההזזה‬
‫‪( p − 2) 2 + 9‬‬
‫'‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪3 ⋅ 2( p − 2‬‬
‫‪⇐ te sin 3t → − ‬‬ ‫=‬
‫‪2t‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪ ( p − 2) + 9  ( ( p − 2) + 9‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫)‪6( p − 2‬‬
‫→ ‪te 2t sin 3t‬‬
‫)‪( ( p − 2‬‬ ‫)‪+ 9‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫תרגיל ‪:5‬‬

‫‪,‬כך ש‪-‬‬ ‫) ‪f (t‬‬ ‫מצא מקור רציף‬

‫‪1‬‬
‫→ ) ‪f (t‬‬
‫)‪( ( p + 2‬‬ ‫)‪+ 4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫אם נמצא מקור רציף ) ‪ ,ϕ (t‬כך ש‪-‬‬

‫‪1‬‬
‫→ ) ‪ϕ (t‬‬
‫‪(p‬‬ ‫)‪+ 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫אזי לפי משפט הדמיון נקבל‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫) ‪ϕ (2t‬‬ ‫‪1‬‬

‫→ ) ‪ϕ (2t‬‬ ‫=‬ ‫⇒‬ ‫→‬
‫‪2  p 2  ( p 2 + 4) 2‬‬ ‫‪( p 2 + 4) 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 4 + 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ולפי משפט ההזזה נקבל‪:‬‬

‫‪24‬‬
 e −2 tϕ (2t ) 1
→
( ( p + 2)2 + 4 )
2
8

1
:‫ ידוע‬.ϕ (t ) → ‫כעת נמצא‬
( p 2 + 1)
2

 1
 sin t →
p2 + 1
:‫ ⇐ לפי משפט דיפרנציאליות התמונה נקבל‬
cos t → p
 p2 + 1
'
 p  p2 + 1 − p ⋅ 2 p p2 − 1
t ⋅ cos t → −  2  = − = 2 ⇒
 p +1 ( p + 1) ( p + 1)
2 2 2

α p2 −1 α ( p 2 + 1) + β ( p 2 − 1)
α sin t + β t cos t → 2 + β 2 2 = =
p +1 ( p + 1) ( p + 1)
2 2

(α + β ) p 2 + (α − β ) 1
= ≡ ⇒
(p + 1) (p + 1)
2 2 2 2

1 1 α + β = 0
:‫לפי משפט היחידות‬ ⇐α = ,β = − ⇐ 
2 2 α − β = 1

1
[ sin t − t cos t ] = ϕ (t ) ⇒
2
e −2 t 1
f (t ) = [ sin 2t − 2t cos 2t ] → 2
16 ( p + 2) 2 + 4 
:6 ‫תרגיל‬
25
 ‫‪sin t‬‬
‫= ) ‪f (t‬‬ ‫מצא את התמונה עבור‬
‫‪t‬‬
‫פתרון )של המרצה(‪:‬‬

‫‪sin t‬‬
‫משפט על הדיפרנציאליות של התמונה‬ ‫⇐‬ ‫)‪→ F ( p‬‬ ‫יהי‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪sin t‬‬
‫→ ‪sin t‬‬ ‫⇒‬ ‫‪F‬‬ ‫('‬ ‫‪p‬‬ ‫)‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫⋅ ‪ . t‬אבל‬ ‫) ‪= sin t → − F '( p‬‬
‫‪p2 + 1‬‬ ‫‪p2 + 1‬‬ ‫‪t‬‬

‫לכן‬ ‫כיוון ש‪lim F ( p ) = 0 -‬‬

‫∞‪Re p →+‬‬

‫‪ds‬‬
‫∞‬ ‫‪π‬‬
‫‪F‬‬
‫{‬ ‫(‬
‫‪=0‬‬
‫∞‬ ‫)‬ ‫‪−‬‬ ‫‪F‬‬ ‫(‬ ‫‪p‬‬ ‫)‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪F‬‬ ‫(‬ ‫‪p‬‬ ‫)‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫∫‬ ‫‪p s2 + 1‬‬
‫=‬ ‫‪−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪+ arctgp‬‬

‫‪π‬‬
‫= )‪F ( p‬‬ ‫⇐ ‪-arctgp‬‬
‫‪2‬‬

‫‪.4‬משפט האינטגרציה של מקור‬

‫משפט ‪:4.1‬‬

‫ו‪-‬‬ ‫‪s0‬‬ ‫מקור עם מעריך הגידול‬ ‫) ‪f (t‬‬ ‫יהי‬

‫‪Re p > s0‬‬ ‫עבור‬ ‫) ‪f (t ) → F ( p‬‬

‫‪26‬‬
 ‫‪t‬‬
‫ומתקיים‬ ‫‪s0‬‬ ‫גם כן מקור עם מעריך הגידול‬ ‫‪ϕ (t ) = ∫ f (ξ )dξ‬‬ ‫אזי הפונקציה‬
‫‪0‬‬
‫היחס‪:‬‬

‫‪t‬‬ ‫)‪F ( p‬‬

‫→ ‪ϕ (t ) = ∫ f (ξ )dξ‬‬ ‫)‪, Re p > s0 (4.1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪p‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫מקור עם‬ ‫) ‪f (t‬‬ ‫מקור עם מעריך הגידול ‪, s0‬אם‬ ‫‪ϕ (t ) = ∫ f (ξ )dξ‬‬ ‫הטענה כי‬
‫‪0‬‬

‫מעריך הגידול ‪ , s0‬כבר טופלה‪ .‬נשאר לבדוק )‪.(4.1‬‬

‫בעלת מעריך הגידול ‪( s0‬‬ ‫יהי ) ‪ ϕ (t ) → φ ( p‬עבור ‪) Re p > s0‬כיוון ש‪ϕ (t ) -‬‬
‫⇐ לפי משפט דיפרנציאליות המקור ⇐‬
‫‪,‬אבל‬ ‫)‪ϕ '(t ) → pφ ( p) − ϕ (0) = ϕ (0) = 0 = pφ ( p‬‬
‫)‪F ( p‬‬
‫= )‪φ ( p‬‬ ‫) ‪⇐ pφ ( p ) = F ( p ) ⇐ ϕ '(t ) ≡ f (t ) → F ( p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪t‬‬ ‫)‪F ( p‬‬
‫∫‬
‫‪0‬‬
‫→ ‪f (ξ )dξ‬‬
‫‪p‬‬
‫‪, Re p > s0‬‬ ‫⇐‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫‪t‬‬

‫מצא את התמונה של הפונקציה ‪∫ sin 2sds‬‬

‫‪0‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪27‬‬
 1
⇐ ‫משפט הדמיון‬ ⇐ sin t →
p2 + 1
1 1 2
⇐ sin 2t → =
p2 + 4
2
:‫לפי משפט האינטגרציה של המקור‬ 2 p
  +1
2
t 2 1 p
∫ 0
sin 2 sds → ⋅ =
p 2 + 4 p p( p 2 + 4)
:‫בדיקה‬
t
t cos 2 s 1 − cos 2t
∫0 sin 2 sds = −
2 0
=
2
⇒

 
p
t 1  1 1 2
 1  1 1 
∫0 sin 2 sds →  −
2p 2 p
2  =
2

 p
−
p 2
+ 4
=

  + 1
 2 
1 p2 + 4 − p2 2
= =
2 p ( p2 + 4) p ( p2 + 4)
:2 ‫תרגיל‬

:‫ כאשר‬,ϕ (t ) ‫מצא את התמונה עבור‬

t
ϕ (t ) = ∫ s 2e − s ds
0

:‫פתרון‬

28
 ‫!‪2‬‬ ‫!‪2‬‬
‫→ ‪⇐ t 2e − t‬‬ ‫⇐‬ ‫משפט ההזזה‬ ‫→ ‪⇐ t2‬‬
‫‪( p + 1)3‬‬ ‫‪p3‬‬
‫‪t‬‬ ‫!‪2‬‬
‫∫‬‫‪0‬‬
‫→ ‪s 2e − s ds‬‬
‫)‪p ( p + 1‬‬ ‫‪3‬‬
‫⇐‬ ‫משפט האינטגרציה של המקור‬ ‫⇐‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ϕ (t ) = ∫ ( s + 1) cos ω sds‬‬ ‫מצא את התמונה עבור‬
‫‪0‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪p‬‬
‫⇐‬ ‫משפט הדמיון‬ ‫→ ‪⇐ cos t‬‬ ‫כיוון ש‪-‬‬
‫‪p2 + 1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪1‬‬ ‫= ‪ω‬‬ ‫‪p‬‬
‫משפט על דיפרנציאביליות התמונה‬ ‫→ ‪⇐ cos ωt‬‬
‫‪ω p‬‬ ‫‪p2 + ω 2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪+1‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪2‬‬

‫⇐‬
‫'‬
‫‪ p ‬‬ ‫‪p 2 + ω 2 − 2 p2‬‬ ‫‪p2 − ω 2‬‬
‫‪⇐ t cos ωt → −  2‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪=−‬‬ ‫‪= 2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫) ‪( p +ω‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫) ‪( p + ω2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪2‬‬

‫‪p2 − ω 2‬‬ ‫‪p‬‬

‫→ ‪t cos ωt + cos ωt = (t + 1) cos ωt‬‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬
‫‪(p‬‬ ‫) ‪+ ω2‬‬ ‫‪p +ω‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪p 2 − ω 2 + p 3 + pω 2‬‬
‫=‬
‫‪(p‬‬ ‫) ‪+ ω2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫⇐‬ ‫משפט אינטגרביליות התמונה‬ ‫⇐‬

‫‪29‬‬
 t 1 p 3 + pω 2 + p 2 − ω 2 p 3 + p 2 + pω 2 − ω 2
∫0 (s + 1) cos ω sds → p ( p 2 + ω 2 ) 2 = p ( p 2 + ω 2 ) 2
:(‫ )של המרצה‬4 ‫תרגיל‬

sin s
t
ϕ (t ) = ∫ ds ‫מצא את התמונה עבור‬
0 s
:‫פתרון‬

sin t
⇐ ‫משפט דיפרנציאביליות התמונה‬ ⇐ → φ ( p) ‫יהי‬
t
1 sin t
⇐ sin t → ‫אבל‬ sin t → −φ '( p ) ⇐ t ⋅ → −φ '( p )
p2 + 1 t
1
. φ '( p ) → −
p2 + 1

⇐ Relim
p →+∞
φ ( p ) = 0 -‫ כיוון ש‬,‫בהמשך‬

∞ ds π π
φ{(∞) − φ ( p ) = − ∫ 2 = − + arctan p ⇒ φ ( p ) = − arctan p
p s +1 2 2
=0
:‫ לפי משפט אינטגרביליות המקור נקבל‬,‫כעת‬

tsin s 1 π  π arctan p
∫0 s ds →
p  2
− arctan p  = 2 p − p

30
 :5 ‫תרגיל‬

‫ כאשר‬,ϕ (t ) ‫מצא את התמונה עבור‬

cos βξ − cos αξ
t
ϕ (t ) = ∫ dξ
0 t
:‫פתרון‬

s 1
⇐ sin st → ⇐ ‫משפט הדמיון‬ ⇐ sin t →
p +s
2 2
p2 + 1
⇐ ‫⇐ משפט אינטגרביליות לפי פרמטר‬
β
β cos st cos α t − cos β t β sds
∫
α
sin stds = −
t α
=
t
→∫ 2
α s +p 2
=

1 2 β 1 β 2 + p2 cos β t − cos α t 1 α 2 + p2
= ln( s + p ) α = ln 2
2
⇒ → ln 2
2 2 α + p2 t 2 β + p2

:‫לפי אינטגרביליות המקור‬

tcos β t − cos α t 1 α 2 + p2
∫0 t
dt → ln 2
2 p β + p2

31
 ‫‪.5‬משפט על אינטגרביליות התמונה‬
‫משפט ‪:5.1‬‬

‫) ‪f (t‬‬
‫גם כן מקור עם אותו מעריך‬ ‫) ‪f (t‬‬ ‫מקור עם מעריך הגידול ‪ , s0‬אזי‬ ‫אם‬
‫‪t‬‬
‫הגידול‪.‬יהי‬

‫)‪f (t ) → F ( p ) , Re p > so (5.1‬‬

‫אזי‬

‫) ‪f (t‬‬ ‫∞‬
‫)‪→ ∫ F ( s )ds , Re p > s0 (5.2‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪p‬‬

‫כאשר האינטגרציה ב‪ (5.2)-‬מתבצעת לפי כל מסלול שעבורו מתקיים‬

‫‪. Re‬‬ ‫∞→‪p‬‬
‫הוכחה‪:‬‬

‫) ‪f (t‬‬
‫‪ .‬אזי‬ ‫תמונת המקור‬ ‫) ‪φ (t‬‬ ‫יהי‬
‫‪t‬‬
‫) ‪f (t‬‬
‫משפט על דיפרנציאליות התמונה ← ) ‪ .φ '( p‬מצד‬ ‫⋅ ) ‪← (−t‬‬ ‫) ‪= − f (t‬‬
‫‪t‬‬
‫) ‪⇐ φ '( p ) = − F ( p ) ⇐ f (t ) → F ( p‬‬ ‫שני‬

‫‪A‬‬
‫‪φ ( A) − φ ( p ) = − ∫ F ( s )ds‬‬
‫‪p‬‬

‫∞ → ‪⇐ Re A‬‬ ‫עבור‬ ‫‪φ ( A) → 0‬‬ ‫תמונה‪ ,‬אזי‬ ‫כיוון ש‪φ ( p ) -‬‬

‫∞‬ ‫∞‬
‫‪φ ( p ) = ∫ F ( s )ds ⇐ − φ ( p ) = − ∫ F ( s )ds‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬

‫‪32‬‬
 ‫מסקנה ‪:5.2‬‬

‫‪.‬‬ ‫) ‪ f (t‬מקור ו‪f (t ) → F ( p ) -‬‬ ‫יהי‬

‫אם אינטגרל‬

‫∞‬ ‫) ‪f (t‬‬
‫∫‬‫‪0‬‬ ‫‪t‬‬
‫)‪dt (5.3‬‬

‫מתכנס‪ ,‬אזי מתקיים השוויון‪:‬‬

‫∞‬ ‫) ‪f (t‬‬ ‫∞‬

‫∫‬
‫‪0‬‬ ‫‪t‬‬
‫)‪dt = ∫ F ( p )dp (5.4‬‬
‫‪0‬‬

‫כאשר את האינטגרל הימני ניתן לחשב לפי חצי ציר החיובי‪.‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬

‫‪sin t‬‬
‫וחשב את האינטגרל‪:‬‬ ‫= ) ‪ϕ (t‬‬ ‫מצא את התמונה עבור‬
‫‪t‬‬
‫∞‬ ‫‪sin t‬‬
‫∫‬‫‪0‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪dt‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪sin t‬‬
‫) ‪ϕ (t‬רציפה וחסומה‪ .‬כיוון ש‪-‬‬ ‫‪⇐ lim‬‬ ‫) ‪ ϕ (t‬מקור‪ ,‬כיוון ש‪= 1-‬‬ ‫פונקציה‬
‫‪t →+0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫⇐‬ ‫משפט על אינטגרביליות התמונה‬ ‫→ ‪⇐ sin t‬‬
‫‪p2 + 1‬‬

‫‪sin t‬‬ ‫‪∞ dt‬‬ ‫‪π‬‬

‫‪→∫ 2‬‬
‫∞‬
‫‪= arctan t 1 = − arctan p‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪p t +1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪33‬‬
 ‫∞‬ ‫‪sin t‬‬
‫נשתמש במסקנה )‪.(5.2‬‬ ‫∫‬‫‪0‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫עבור חישוב של‬

‫‪1‬‬
‫→ ‪f (t ) = sin t‬‬ ‫מקור‪,‬‬ ‫אם כך‪f (t ) = sin t ,‬‬
‫‪p2 + 1‬‬
‫בהמשך‪ ,‬אינטגרל‬

‫∞‬ ‫) ‪f (t‬‬ ‫‪∞ sin t‬‬

‫∫‬ ‫‪0‬‬ ‫‪t‬‬

‫∫ = ‪dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪dt‬‬

‫מתכנס לפי עקרון דריכלה‪:‬‬

‫אינטגרבילית בכל קטע סופי‬‫‪ .1‬פונקציה ‪α (t ) = sin t‬‬

‫]‪ ( A ≥ a ) , [ a, A‬והאינטגרל שלה חסום בהחלט‪:‬‬
‫‪A‬‬

‫∫‬‫‪a‬‬
‫‪α (t )dt = cos A − cos a ≤ 2 < ∞ ∀A ≥ a‬‬

‫‪1‬‬
‫∞ → ‪a := 0 ⇐ t‬‬ ‫מונוטונית עבור‬ ‫‪β (t ) = → 0‬‬ ‫פונקציה‬ ‫‪.2‬‬
‫‪t‬‬
‫∞‬ ‫‪∞ sin t‬‬

‫‪∫0‬‬ ‫‪α‬‬ ‫(‬‫‪t‬‬ ‫)‬ ‫‪β‬‬ ‫(‬‫‪t‬‬ ‫)‬ ‫‪dt‬‬ ‫=‬ ‫‪∫0 t dt‬‬
‫מתכנס לפחות בתנאי‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.‬‬ ‫→ ‪f (t ) = sin t‬‬ ‫=‬ ‫‪F‬‬ ‫(‬ ‫‪p‬‬ ‫)‬ ‫‪‬‬ ‫כעת לפי מסקנה ‪ 5.2‬נקבל‬
‫‪‬‬ ‫‪p2 + 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ∞ f (t ) ‬‬
‫‪ ∫0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪ ∫0‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪∞ sin t‬‬

‫‪t‬‬
‫= ‪dt‬‬ ‫∫(‬‫‪0‬‬
‫∞‬

‫)‬
‫∫ = ‪F ( s )ds‬‬
‫‪0‬‬
‫∞‬ ‫‪dt‬‬
‫‪t2 +1‬‬
‫=‬ ‫‪arctan‬‬ ‫‪t‬‬
‫∞‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫‪π‬‬
‫‪2‬‬

‫תרגיל ‪:2‬‬

‫‪34‬‬
 e − at − e − bt
ϕ (t ) = , a>0 , b>0 ‫מצא את התמונה עבור‬
t
‫וחשב את האינטגרל‬

∞ e − at − e − bt
∫0 t
dt

:‫פתרון‬

1 1
e − at = e − at ⋅1 = 1 → ⊕ e p0t f (t ) → F ( p − p0 ) =
p p+a
:‫ באופן דומה‬, ‫לכן‬

1 1 1 b−a
‫ כעת‬e
− bt
→ ⇒ e − at − e − bt ⇒ − =
p+b p + a p + b ( p + a )( p + b)
:(‫ )על אינטגרביליות התמונה‬5.1 ‫לפי משפט‬

b−a e − at − e− bt ∞ b−a
e − at
−e − bt
→ ⇒ →∫ dt
( p + a )( p + b) t p (t + a )(t + b )

‫בה‬ ∞
 1 ∞1  ∞ t+a t+a p+b
=∫  −  dt = ∫p t + b t + b p
d ln = ln = ln
p
t +a t +b p+a
b−a
‫ אזי לפי‬, e
− at
− e − bt = f (t ) → = F ( p ) -‫ כיוון ש‬,‫משך‬
( p + a )( p + b)
∞ e − at − e − bt
‫ אזי הינו שווה‬,‫מתכנס‬
∫0 t
dt :‫ שאם אינטגרל‬,‫ נקבל‬5.2 ‫מסקנה‬

∞ p+b b
∫0
F ( p )dt = ln
p+a p =0
= ln
a

35
 ‫‪e − at − e − bt‬‬
‫∞‬
‫אינטגרל‪-‬‬ ‫∫ ‪ .‬כיוון שעבור ‪t > 0‬‬ ‫נבדוק התכנסות של ‪dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪t‬‬
‫פונקציה רציפה ו‪ , a > 0, b > 0 -‬אזי האינטגרל מתכנס‪,‬‬

‫‪e − at − e − bt‬‬
‫פונקציה חסומה ורציפה בסביבת אפס )מימין(‪ .‬נקבל‪:‬‬ ‫אם‬
‫‪t‬‬
‫‪e − at − e − bt‬‬ ‫‪−ae − at + be − bt‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪= L ' opital = lim‬‬ ‫∞<‪=b−a‬‬
‫‪t →+0‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t →+0‬‬
‫‪1‬‬
‫וההמשך מובן מאליו‪.‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬

‫חשב את האינטגרל‪:‬‬

‫∞‬ ‫‪e −α t sin at‬‬

‫∫‬‫‪0‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪dt , α > 0 , a > 0‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫נשתמש במסקנה ‪ .5.2‬נקבל‪:‬‬

‫‪1 1‬‬ ‫‪a‬‬

‫→ ‪sin at‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬
‫‪a p‬‬
‫‪2‬‬
‫⇐ ‪p2 + a2‬‬ ‫משפט הדמיון‬ ‫→ ‪⇐ sin t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪+1‬‬ ‫‪p2 + 1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫⇐‬ ‫‪ ← e −α t sin at‬משפט ההזזה ←‬
‫‪( p +α) + a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫∞‬ ‫‪sin at‬‬

‫קיים‪ ,‬אזי‬ ‫∫‬‫‪0‬‬
‫‪e −α t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫אם האינטגרל‬

‫∞‬ ‫‪sin at‬‬ ‫∞‬ ‫‪a‬‬

‫∫‬‫‪0‬‬
‫‪e −α t‬‬
‫‪t‬‬
‫∫ = ‪dt‬‬
‫‪0‬‬
‫‪( p +α ) + a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪dp‬‬
‫‪36‬‬
 ‫ נקבע את קיום האינטגרל לפי עקרון דריכלה‬.‫א‬

A sin t A sin t
∫
0 t
dt ≤ c < ∞ ⇐ ‫מתכנס‬ ∫
0 t
dt ‫ אינטגרל‬.1

A sin t ∞ sin t π
A→∞ ∫
lim dt = ∫ dt = : A → ∞ ‫כיוון שעבור‬
0 t 0 t 2
∞ sin t
‫מתכנס‬ ∫ 0
e −α t
t
dt ⇐ ‫מונוטונית‬ t →∞ ‫עבור‬ e −α t → 0 .2

:‫הערה‬

∞ sin at ∞ sin at ∞ sin s π

∫ 0 t
dt = ∫
0 at
dat = ∫
0 s
ds =
2
∀a > 0

‫ חישוב‬.‫ב‬

t
d
∞ adp ∞ dt 1 ∞ a
∫ (
0
p +α ) + a
2 2
= p + α = t = a ∫α t 2 + a2
= a 2
a∫
a α t
2

  +1
a
∞
t π α π  1 a
= arctan = − arctan ⇒ tan  − ϕ  = = ⇒
aα α a 2 α
   α
 
a
π α a
− arctan = arctan ⇒
α a α
∞ sin at a
∫0
e −α t
t
dt = arctan
α

37
 :4 ‫תרגיל‬

‫חשב את האינטגרל‬

∞ cos at − cos bt
∫0 t
dt , a > 0 , b > 0

:‫פתרון‬

:5.2 ‫נשתמש במסקנה‬

p
⇐ ‫משפט הדמיון‬ ⇐ cos t →
p2 + 1
p
1 ω = p
⇐ cos ωt →
ω p p2 + ω 2
2

  +1
ω 
p p
f (t ) = cos at − cos bt → − =
p +a
2 2
p +b
2 2

p
= (b 2 − a 2 ) = F ( p)
(p 2
+a 2
)( p 2
+b 2
)

38
 cos at − cos bt
∞
⇐ ‫∫ מתכנס לפי עקרון דריכלה‬ dt ‫ אינטגרל‬.1
0 t
∞ f (t )dt ∞ cos at − cos bt ∞ (b 2 − a 2 ) pdp
∫0 t
=∫
0 t
dt = ∫
0
( p 2
+ a 2
)( p 2
+ b 2
)
= .‫ב‬

∞  p p  1 ∞ p2 + a2
=∫  2 − 2 2 
dp = ∫ d ln 2 =
( ) ( )
0 p + a 2
p + b  2 0 p + b 2

2 ∞
1 p +a 2
1 b2 b
= ln 2 = ln 2 = ln
2 p + b2 0
2 a a

:5 ‫תרגיל‬

f (t )
‫ מצא את התמונה עבור‬. f (t ) → F ( p ) -‫מקור ו‬ ‫יהי‬
t
t f ( s)
ϕ (t ) = ∫ ds
0 s
tshξ
. ∫0 ξ dξ ‫ מצא את התמונה עבור‬,‫בפרט‬

:‫פתרון‬

t f ( s) f (t )
⇐ ‫מקור‬ ϕ (t ) = ∫ ds ⇐ ‫מקור‬ -‫כיוון ש‬
0 s t
39
 ∞ f (t )
∫ p
F ( s )ds ← ‫אינטגרביליות התמונה‬ ←
t
:‫כעת לפי הכלל של אינטגרביליות המקור נקבל‬

t f (s) 1 ∞
∫ 0 s
ds → ∫ F ( s )ds
p p
,‫בהמשך‬

1 
et = et ⋅1 →
p − 1  et − e − t 1 1 1 
 ⇒ sht = →  − ⇒
1  2 2  p − 1 p + 1 
e −t = e−t ⋅1 →
p + 1
:‫לפי הנוסחא שהוכחנו נקבל‬

tshξ 1 ∞ 1 1  1 ∞  s −1
∫0 ξ dξ → 2 p ∫p  s − 1 − s + 1  ds = 2 p ∫p d  ln s + 1  =
∞
1 s −1 1 p +1
= ln = ln
2 p s +1 p 2 p p −1

40