‫הוקלד ע"י ליאורה גירז'מן ורון גרשינסקי‬

‫הוכחת משפט ‪) 1.1‬הרצאה ‪:(7‬‬

‫כיוון ש‬ ‫)‪f ∈ L1 ( R) ∩ C ( R‬‬ ‫אזי‪:‬‬ ‫)‪( 1‬‬

‫∞‬ ‫∞‬
‫≤ ) ‪h( x‬‬ ‫∫‬
‫∞‪−‬‬
‫‪f (t ) g ( x − t ) dt ≤ f‬‬ ‫)‪C (R‬‬
‫∞‪−‬‬
‫∫‬ ‫= ‪g ( x − t ) dt‬‬

‫∞‬
‫‪= [ x − t = s] = f‬‬ ‫)‪C (R‬‬ ‫∫‬ ‫= ‪g ( s ) (−1)ds‬‬
‫∞‪−‬‬
‫∞‬
‫‪= f‬‬ ‫)‪C ( R‬‬
‫⋅‬ ‫∫‬
‫∞‪−‬‬
‫‪g ( s ) (−1)ds = f‬‬ ‫)‪C ( R‬‬
‫‪g‬‬ ‫) ‪L1 ( R‬‬

‫מכאן נובע‪ ,‬שהאינטגרל )‪ (1.1‬מתכנס בהחלט )ובנוסף‪,‬ז"א שהינו מתכנס‬

‫נקודתית( עבור ש ‪ ∀x ∈ R‬ומתקיים‬

‫‪sup h( x) ≤ f‬‬ ‫)‪C (R‬‬

‫‪⋅ g‬‬ ‫) ‪L1 ( R‬‬
‫∞<‬ ‫)‪(1.4‬‬
‫‪x∈R‬‬

‫‪ ε > 0‬ונבחר ‪N ( ε ) ? 1‬‬ ‫רציפה ‪ . ∀x ∈ R‬יהי‬ ‫) ‪h( x‬‬ ‫נראה כי‬ ‫)‪( 2‬‬

‫כך שיתקיים‪:‬‬

‫)‪− ( N −1‬‬
‫∞ ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ε‬‬
‫≤ ‪max  ∫ g ( ξ ) dξ , ∫ g ( ξ ) dξ ‬‬ ‫)‪(1.5‬‬
‫‪ N −1‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫) ‪ 8 f C ( R‬‬

‫‪ ,‬אז ‪( h( x ) ≡ 0, ∀x ∈ R‬‬ ‫‪f‬‬ ‫)‪C ( R‬‬

‫‪≠0‬‬ ‫ואנו מניחים כמובן כי‬ ‫)‪N = N(ε‬‬ ‫)פה‬

‫היא רציפה במידה‬ ‫]‪[ −( N + 1), N + 1‬‬ ‫רציפה‪ ,‬אז על‬ ‫)⋅( ‪g‬‬ ‫כיוון שהפונקציה‬
‫כך‬ ‫)‪δ ∈ (0,1 / 2‬‬ ‫הנתון נמצא‬ ‫שווה )לפי משפט קנטור( ולכן לפי ה ‪ε > 0‬‬
‫שלכל ערכי ‪ s1 , s2‬מהחתך ]‪ [ −( N + 1), N + 1‬מתקיים‪:‬‬
 ε
. s2 − s1 ≤ δ ‫ אם‬, N ⋅ g ( s2 ) − g ( s1 ) ≤ (1.6)
4 f C (R)

‫( והצבת‬1.5) ‫כך שמתקיים‬ N = N(ε) ‫ נבחר‬. R ‫נקודת חוד מ‬ x0 ‫תהי‬

:‫ אזי‬. x − x0 ≤ δ ‫ותהי‬ x0 ∈ [ − N , N ]
∞ ∞
h( x) − h( x0 ) = ∫
−∞
f (t ) g ( x − t )dt − ∫
−∞
f (t ) g ( x0 − t )dt =

∞ ∞
= ∫ f (t ) [ g ( x − t ) − g ( x0 − t ) ] dt ≤ ∫ f (t ) g ( x − t ) − g ( x0 − t ) dt =
−∞ −∞
∞
 x0 − t := s ⇒ −t = s − x0 ⇒ 
= f C (R) ∫
−∞
g ( x − t ) − g ( x0 − t ) dt = 
 x − t = s + x − x0


⇒

∞ 
f C ( R )  ∫ g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) (−1)ds  =
 −∞ 
∞
f C (R) ∫
−∞
g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds ≤

−N ∞
f C (R) ∫
−∞
g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds + ∫ g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds
N
N
+ ∫ g ( s + ( x − x0 )) − g ( s) ds =
−N

= f C (R)
{ I1 + I 2 + I3 } (1.7)
 ‫מוערכים בצורה‬ ‫‪I1 , I 2‬‬ ‫ב )‪ .(1.7‬האינטגרלים‬ ‫נעריך את גודל ‪I k , k = 1..3‬‬
‫דומה‪ .‬למשל‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫= ‪I 2 = ∫ g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds ≤ ∫ g ( s + ( x − x0 )) ds + ∫ g ( s ) ds‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫∞‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫= ] ‪= [ s + x − x0 = t‬‬ ‫∫‬ ‫‪g (t ) dt + ∫ g ( s ) ds ≤ 2‬‬ ‫∫‬ ‫≤ ‪g ( s ) ds‬‬
‫) ‪N − ( x − x0‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N −1‬‬

‫‪ε‬‬
‫≤‬ ‫⇒‬
‫)‪4 f C (R‬‬
‫‪ε ε ε‬‬
‫‪f‬‬ ‫)‪C (R‬‬
‫≤ ) ‪( I1 + I 2‬‬ ‫= ‪+‬‬ ‫)‪(1.8‬‬
‫‪4 4 2‬‬

‫כעת נעריך את ‪ . I 3‬בעזרת )‪ )1.6‬נקבל‪:‬‬

‫‪N‬‬
‫= ‪I3‬‬ ‫∫‬
‫‪−N‬‬
‫≤ ‪g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds‬‬

‫‪ s2 := s + ( x − x0 ) s2 − s = x − x0 ≤ δ ‬‬ ‫‪ε‬‬

‫‪ s := s‬‬ ‫⇒‬ ‫‪‬‬ ‫≤‬ ‫‪2‬‬ ‫‪N‬‬ ‫≤‬
‫‪1‬‬ ‫)‪⇒ see(1.6‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪f‬‬ ‫)‪C (R‬‬

‫‪ε‬‬ ‫‪ε‬‬
‫≤‬ ‫≤ ‪⇒ f C ( R ) I3‬‬ ‫)‪(1.9‬‬
‫)‪2 f C ( R‬‬ ‫‪2‬‬

‫כך ש‬ ‫‪δ >0‬‬ ‫‪ , ε‬מצאנו‬ ‫‪ x0‬ו ‪> 0‬‬ ‫מ)‪ (1.8‬ו)‪ (1.9‬נובע‪ ,‬שעבור הנקודה הנתונה‬

‫) ‪ h( x‬רציפה‬ ‫הפונקציה‬ ‫‪⇐ x − x0 ≤ δ‬‬ ‫כך ש‬ ‫‪x‬‬ ‫לכל‬ ‫‪h( x) − h( x0 ) ≤ ε‬‬

‫ערכים כלשהם‪,‬‬ ‫ב ‪ . x ∈ R‬נראה כעת ש ) ‪ . h( x) ∈ L1 ( R‬יהיו ‪ m ≥ 1‬ו ‪n ≥ 1‬‬
 ∞ n
h( x ) ≤ ∫
−∞
f (t ) g ( x − t ) dt = ∫
−n
f (t ) g ( x − t ) dt + ∫
t ≥n
f (t ) g ( x − t ) dt

n
= ∫
−n
f (t ) g ( x − t ) dt + ϕ n ( x), x ∈ R (1.10)

:‫כאשר‬

ϕn ( x) = ∫
t ≥n
f (t ) g ( x − t ) dt (1.11)

⇐ (1.10)‫מ‬

m
nm
 m

∫− m h( x) dx ≤−∫m −∫n f (t ) g ( x − t ) dt dx + −∫m ϕn ( x)dx (1.12)

:‫דרוש מאתנו‬

:‫לבדוק שמתקיים‬ (a)

m
n  n m 
∫− m −∫n f ( t ) g ( x − t ) dt  ∫∫
=
 − n − m
f ( t ) g ( x − t ) dx dt (1.13)

‫להראות ש‬ (b)
m m
lim ∫ ϕ n ( x)dx = ∫ lim ϕn ( x)dx (1.14)
n →∞ n →∞
−m −m

F ( x , t ) = f (t ) g ( x − t ) ‫הפונקציה‬ x ∈ [−m, m], t ∈ [−n, n] ‫עבור‬ (a)

:‫ ובנוסף‬,‫מוגדרת‬
 ‫עבור כל קבוע ]‪ , t ∈ [ − n, n‬כיוון ש‬ ‫‪ x‬ב ]‪[− m, m‬‬ ‫)‪ ( a.1‬אינטגרבילית לפי‬
‫) ‪f , g ∈ L1 ( R ) ∩ C ( R‬‬
‫עבור כל קבוע ]‪ , x ∈ [ − m, m‬כיוון ש‬ ‫‪ t‬ב ] ‪[ − n, n‬‬ ‫)‪ ( a.2‬אינטגרבילית לפי‬
‫) ‪f , g ∈ L1 ( R ) ∩ C ( R‬‬

‫‪F ( x, t ) ≤ f‬‬ ‫)‪C (R‬‬

‫‪⋅ g‬‬ ‫)‪C(R‬‬
‫)‪< ∞, ∀x ∈ [− m, m], ∀t ∈ [−n, n] (a.3‬‬

‫כלומר לפי משפט ארצלה )הרצאה ‪ ,1‬משפט ‪ ,(4.1‬מתקיים השוויון‪:‬‬

‫‪m‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ n m‬‬ ‫‪‬‬
‫‪∫− m −∫n‬‬ ‫‪F‬‬ ‫(‬ ‫‪x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫)‬ ‫‪dt‬‬ ‫∫‪ ∫‬‬
‫=‬
‫‪ − n − m‬‬
‫‪F‬‬ ‫(‬ ‫‪x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫)‬ ‫‪dx‬‬ ‫)‪dt ⇒ (1.13‬‬
‫‪‬‬
‫נשים לב‪ ,‬שמתקיימת הטענה‪:‬‬ ‫)‪(b‬‬
‫)ראה )‪:( (1.11‬‬ ‫)‪ϕn ( x‬‬ ‫כל הפונקציות‬ ‫)‪(b.1‬‬

‫= )‪ϕn ( x‬‬ ‫∫‬

‫‪t ≥n‬‬
‫‪f (t ) g ( x − t ) dt , x ∈ R‬‬

‫רציפות )מראים‬ ‫אינטגרביליות לפי המובן של רימן ב ]‪) [− m, m‬כיוון ש )‪ϕn ( x‬‬
‫זאת כמו במקרה של ) ‪ h( x‬בקטע סופי ]‪([ − m, m‬‬

‫)‪ (b.2‬הסדרה ‪{ ϕn ( x)} n=1‬‬

‫∞‬
‫כגבול‪,‬‬ ‫‪ϕ ( x) ≡ 0‬‬ ‫בעלת הפונקציה‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫עבור‬

‫] ‪; x ∈ [ − m, m‬‬

‫∞→ ‪n‬‬
‫≤ )‪0 ≤ ϕn ( x‬‬ ‫∫‬
‫‪t ≥n‬‬
‫‪f (t ) g ( x − t ) dt ≤ g‬‬ ‫)‪C (R‬‬ ‫∫‬
‫‪t ≥n‬‬
‫‪f (t ) dt → 0‬‬

‫‪ ϕ ( x) ≡ 0‬אינטגרבילית לפי המובן של רימן ב ]‪[− m, m‬‬ ‫)‪ (b.3‬הפונקציה‬

‫)טריוויאלי(‬
:‫ כך ש‬, x ∈ [ − m, m ] , F ( x ) ‫( קיימת פונקציה אינטגרבילית לפי רימן‬b.4)

0 ≤ ϕ n ( x) ≤ F ( x), x ∈ [−m, m], n ≥ 1

:‫הביטוי האחרון יהיה אחרון אם ניקח‬
F ( x) = g C ( R)
f L1 ( R )
, x ∈ [ − m, m]

ϕn ( x) ≤ g C ( R)
t ≥n
∫ f (t ) dt ≤ g C ( R)
f L1 ( R ) :‫ואכן‬

(3.4 ‫ משפט‬,1 ‫ מתקיימים כל התנאים של משפט ארצלה )הרצאה‬,‫אם כך‬

:‫ולכן‬
m m m
lim ∫ ϕ n ( x)dx = ∫ lim ϕ ( x)dx = ∫ 0dx
n (1.15)
n →∞ n →∞
−m −m −m

:‫( נקבל‬1.15) ‫( ו‬1.13) (1.12)‫מ‬

m
 m  n  m

∫− m h( x) dx ≤ mlim
→∞ ∫
  ∫ f (t ) g ( x − t )dt dx + ∫ ϕ n ( x )dx  =
− m − n  −m 
n
m  m
= lim ∫  ∫ f (t ) g ( x − t ) dx dt + lim ∫ ϕ n ( x )dx =
m →∞ n →∞
−n −m  1 44 −m
2 4 43
=0
n
m 
= lim ∫ f (t )  ∫ g ( x − t )dx dt
n →∞
−n −m 
‫ לפי הגדרת האינטגרל הלא מסוים‬,‫כעת‬
 ‫∞‬
‫‪m‬‬ ‫‪‬‬
‫=‬ ‫∫‬
‫∞‪−‬‬
‫≤ ‪f (t )  ∫ g ( x − t )dx dt‬‬
‫‪− m‬‬ ‫‪‬‬
‫∞‬
‫∞‪‬‬ ‫‪‬‬
‫≤‬ ‫∫‬ ‫= ] ‪f (t )  ∫ g ( x − t )dx dt = [ x − t := s‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫∞‪ −‬‬ ‫‪‬‬
‫∞‬
‫∞‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫∞‬ ‫∞‬
‫=‬ ‫∫‬
‫∞‪−‬‬
‫‪f (t )  ∫ g ( s )ds dt = ∫ f (t ) dt ⋅ ∫ g ( s ) ds‬‬
‫∞‪ −‬‬ ‫‪‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬
‫‪m‬‬
‫⇒‬
‫‪−m‬‬
‫∫‬ ‫‪h( x) dx ≤ f‬‬
‫) ‪L1 ( R‬‬
‫‪g‬‬
‫) ‪L1 ( R‬‬
‫‪, ∀m ≥ 1‬‬

‫∞‬ ‫‪m‬‬
‫⇒‬
‫∞‪−‬‬
‫∫‬ ‫‪h( x) dx = lim‬‬
‫∞→ ‪m‬‬ ‫∫‬
‫‪−m‬‬
‫‪h( x) dx ≤ f‬‬
‫) ‪L1 ( R‬‬
‫‪g‬‬
‫) ‪L1 ( R‬‬

‫‪ . h‬מש"ל‪.‬‬ ‫מכאן מסיקים ש )‪( ⋅) ∈ L1 ( R‬‬

‫בהמשך נוכיח את הנוסחא )‪.(1.3‬‬ ‫)‪( 3‬‬

‫בהתמרות הבאות אנחנו נעשה שינוי סדר האינטגרציה ונעבור לגבול תחת‬
‫האינטגרל‪ .‬פעולות אלה ניתן לבסס על משפטי ארצלה באותו אופן שנעשה‬
‫לעיל‪ ,‬ב)(‪ .2‬ולכן את ההוכחה נשאיר לקורא בתור תרגיל‪.‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬
‫= ) ‪h$(σ‬‬ ‫‪∫ h ( x )e‬‬
‫‪iσ x‬‬
‫= ‪dx‬‬
‫‪2π‬‬ ‫∞‪−‬‬

‫כדי לבסס את שינוי אינטגרציה‪.‬‬ ‫כעת נעבור לפס אינטגרציה ] ‪[− N , N‬‬
 1
N
 ∞

∫− N e −∞∫ f (t )h( x − t )dt dx =
iσ x
= lim
N →∞ 2π
1
∞
 N iσ x 
= lim
N →∞ 2π −∞ ∫ f (t ) −∫N e h( x − t )dx  dt =
1
∞
 N

∫ f (t )  Nlim
→∞ ∫
iσ x
= e h( x − t )dx  dt =
2π −∞ −N 
1
∞
 ∞ iσ x 
=
2π −∞∫ f (t ) −∞∫ e h( x − t )dx  dt =
1
∞
 ∞

∫ f (t )e −∞∫ e h( x − t )d ( x − t )  dt =
iσ x iσ ( x −t )
=
2π −∞
1
∞
 ∞

∫ f (t )e −∞∫ e h(s)ds  dt =
iσ t iσ s
= x − t := s =
2π −∞
 1 ∞   1
∞

∫ ∫
iσ t iσ s
= f (t )e dt  2π  e h( s ) ds  =
 2π −∞   2π −∞ 
= 2π µf (σ ) ⋅ gµ (σ )
.‫מש"ל‬