You are on page 1of 24

‫סיכום עקרונות מ"תקציר תולדות הכל" של קן וילבר‬

‫הקדמה‬

‫פרויקט כזה יהיה דומה מאוד לפרויקט הגנום האנושי (המיפוי השלם של הגנים בדנ"א האנושי)‪ ,‬אלא‬
‫שכאן יהיה זה פרויקט הכרתי ותרבותי; מיפוי של היכולות התרבותיות‪ ,‬שאליהן יש גישה לכל בני‬
‫האדם באשר הם‪ .‬התוצאה תהיה מפה יוצאת מן הכלל של הפוטנציאל האנושי‪ ,‬מפה אדירה של‬
‫האפשרויות האנושיות‪ .‬בעזרת מפה זו נוכל – אתם ואני – לזהות אילו מהפוטנציאלים האלה עדיין לא‬
‫מימשנו‪ .‬תהיה זו מפה של שלבי הצמיחה היותר גבוהים שלנו ומפה של ההזדמנויות היותר גדולות‬
‫שפתוחות בפנינו‪.‬‬

‫מפה מדויקת יותר ומקיפה יותר של הפוטנציאלים האנושיים תיתרגם באופן ישיר לכדי יעילות רבה‬
‫יותר בעסקים‪ ,‬בפוליטיקה‪ ,‬ברפואה‪ ,‬בחינוך וברוחניות‪ .‬אך אם יש בידכם מפה חלקית‪ ,‬מקוצצת‬
‫ומקוטעת של האדם‪ ,‬תהיה לכם גישה חלקית‪ ,‬מקוצצת ומקוטעת לעסקים‪ ,‬לרפואה‪ ,‬לרוחניות וכן‬
‫האלה‪ .‬וכך לא משנה‪ ,‬מהו תחום העיסוק שלכם‪ ,‬סביר להניח ש"תיאוריה של הכול" תהפוך עיסוק‬
‫זה ליעיל יותר‪.‬‬

‫מבוא‬

‫הדרך הטובה ביותר להבין את האבולוציה היא כרוח‪-‬בפעולה‪ ,‬אלוהים בתהוות; הרוח מתפתחת‬
‫ומתגלה בכל שלב התפתחותי‪ ,‬וכך‪ ,‬עם כל התפתחות‪ ,‬היא מגלה יותר ויותר מעצמה‪.‬‬

‫הגישה העולה ‪ otherworldly‬פירושה התעלות מוחלטת מעל לארצי‪ .‬הגישה היורדת ‪this worldly‬‬
‫ארצית ומהללת את הריבוי ולא את האחד‪.‬‬

‫העולם המודרני והפוסט‪-‬מודרני נשלט באופן כמעט גורף על ידי תפיסת העולם של הירידה‪.‬‬

‫המסורות של הלא דואליות‪ ,‬האי‪-‬שניות‪ ,‬במזרח ובמערב‪ ,‬מנסות לשלב בין שתי הדרכים‪ ,‬העולה‬
‫והיורדת‪.‬‬

‫חלק ראשון ‪ -‬הרוח בפעולה‬

‫הדפוס המקשר‬

‫המושג 'קוסמוס' כולל את הקוסמוס (או את הפיזיוספרה)‪ ,‬את הביוס (ביוספרה)‪ ,‬את הפסיכה או‬
‫הנואוס (נואוספרה) והתיאוס (התיאוספרה או התחום האלוהי)‪.‬‬

‫אף אחת מהמהויות האלה (אטום‪,‬מולקולה‪,‬תא‪,‬אורגניזם) היא לא שלם וגם לא חלק‪ ,‬אלא שלם‪/‬חלק‪,‬‬
‫הולון‪.‬‬

‫העיקר הראשון הוא שהמציאות מורכבת לא מדברים ולא מתהליכים‪ ,‬לא משלמים ולא מחלקים‪ ,‬אלא‬
‫משלמים‪/‬חלקים‪ ,‬או הולונים‪ -‬כל הדרך למעלה וכל הדרך למטה‪ .‬אז המציאות לא מורכבת‬
‫מחלקיקים תת אטומים‪ ,‬הגישה הזו נפוצה‪ ,‬אבל זו גישה רדוקציוניסטית מאוד‪ ,‬כי היא נותנת מעמד‬
‫גבוה יותר ליקום החומרי‪ ,‬הפיזי‪ ,‬ואז כל השאר – מהחייים ועד הרוח – הוא תולדה של חלקיקים תת‬
‫אטומיים‪ ,‬וזה לעולם לא יעבוד‪ ,‬לעולם‪ .‬חלקיק תת אטומי הוא בעצמו הולון‪ .‬וגם תא הוא הולון‪ .‬וגם‬
‫כל סמל תמונה או רעיון‪ .‬כל הדברים האלה הם בראש ובראשונה הולונים‪ .‬ולכן העולם אינו מורכב‬
‫מאטומים או מסמלים או מתאים או ממושגים‪ .‬הוא מורכב מהולונים‪.‬‬
‫עצמיות ושיתופיות (‪ – )Agency and Communion‬הולון חייב לקיים את השלמות שלו‪ .‬עליו גם‬
‫להתאים את עצמו כחלק ממשהו אחר‪.‬‬

‫התעלות והתמוססות (‪ – )Transcendence and Dissolution‬אם הולון אינו מצליח לקיים את‬
‫העצמיות שלו ואת מערכות השיתוף שלו‪ ,‬הוא יכול להתפרק לגמרי לתת הולונים שמרכיבים אותו‪.‬‬
‫תהליך ההיבנות‪ ,‬תהליך ההיווצרות של הולונים חדשים‪ .‬איך מלכתחילה קרה שמולקולות נייחות‬
‫הצטרפו זו לזו והפכו לתאים חיים? לעת עתה כולם פשוט מסכימים לקרוא לזה "אבולוציה קוואנטית"‬
‫או "אבולוציה מקוטעת" או "אבולוציה מגיחה" (‪ – )Emergent‬הולונים חדשניים בצורה קיצונית‬
‫ומורכבים בצורה שלא תיאמן מגיחים אל תוך העולם במין קפיצה קוואנטית – בלי שום רמזים או‬
‫עדויות לצורות מתווכות‪ .‬עשרות או מאות מוטציות בו – זמניות‪ ,‬לא קטלניות‪ ,‬צריכות להתרחש כדי‬
‫שבעל החיים ישרוד וכדי שיהיו לו כנף‪ ,‬למשל‪ ,‬או עין‪ .‬לא משנה איך נחליט בסוף שהטרנספורמציות‬
‫האלה מרחשות‪ ,‬העובדה הבלתי ניתנת להכחשה היא שהן בכל זאת מתרחשות‪ .‬וכך‪ ,‬תיאורטיקנים‬
‫רבים‪ ,‬כמו אריך יאנ'ץ‪ ,‬פשוט קוראים לאבולוציה "הגשמה עצמית על ידי התעלות עצמית"‪.‬‬

‫הולונים מופיעים‪/‬מגיחים (‪.)emerge‬‬

‫נראה שהקוסמוס מתגלה בצורת קפיצות קוואנטיות של התגלות יצירתית‪.‬‬

‫"הבסיס המטאפיזי האולטימטיבי הוא ההתקדמות היצירתית לעבר חדשנות" ‪ ,‬ווייטהד‪.‬‬

‫הקוסמוס נבנה מיצירתיות‪ ,‬לא ממקריות‪.‬‬

‫היררכיה טבעית היא בסך הכל שלמות בסדר עולה‪ ,‬כמו‪ :‬חלקיקים לאטומים לתאים לאורגניזמים‪ ,‬או‬
‫אותיות למילים למשפטים לפסקאות‪ .‬השלם של רמה אחת הופך לחלק מהשלם של הרמה הבאה‪.‬‬

‫כשהולון מסוים תופס בכוח את מקומות בכל הולארכיה שהיא – כשהוא רוצה להיות שלם בלבד‪ ,‬הוא‬
‫לא רוצה להיות גם חלק – מתחילה ההולארכיה הטבעיות או הנורמלית להידרדר ולהפוך להולארכיה‬
‫פתולוגית או להולארכיה של שליטה‪ ,‬ששמותיה האחרים הם מחלה‪ ,‬פתולוגיה – בין שהיא פיזית‪,‬‬
‫רגשית‪ ,‬חברתית‪ ,‬תרבותית ובין שרוחנית‪ .‬ואנו רוצים "לתקוף" את ההירכיות הפתולוגיות האלה לא‬
‫כדי להיפטר מההירכיה החולה כשלעצמה‪ ,‬אלא כדי לאפשר להיררכיה נורמלית או טבעית לעלות‬
‫ולצמוח במקומה ולהמשיך את הצמיחה הבריאה שלה ואת התפתחותה‪.‬‬

‫כל הולון שמתגלה מתעלה על קודמו אבל גם מכיל אותו‪.‬‬

‫האבולוציה היא תהליך של התעלות והכלה‪ ,‬התעלות והכלה‪ .‬וזה מכניס אותנו ללב לבה של הרוח‪-‬‬
‫בפעולה‪ ,‬הסוד היותר כמוס של הדחף האבולוציוני‪.‬‬

‫הדחף הסודי‬

‫מולקולה מתעלה מעבר לאטומים ומכילה אותם‪ .‬מתעלה במובן זה שיש לה תכונות יצירתיות או‬
‫מתגלות או חדשניות‪ ,‬שהן יותר מסך כל המרכיבים שלה‪ .‬זה כל העניין בתורת המערכות ובהוליזם‬
‫בכלל‪ :‬רמות ארגון חדשות נוצרות‪ ,‬ואין כל דרך לבצע רדוקציה של הרמות החדשות האלה לממדיהן‬
‫הזוטרים – הן מתעלות מעבר להם‪ .‬אבל הן גם מכילות אותם‪ ,‬משום שההולונים הזוטרים הם בכל‬
‫זאת מרכיבים של ההולון החדש‪ .‬וכך יש התעלות והכלה‪.‬‬

‫אם אתה משמיד הולון מכל סוג שהוא‪ ,‬כל ההולונים שגבוהים ממנו מושמדים גם הם‪ ,‬משום שהם‬
‫תלוים באופן חלקי בהולונים הנמוכים מהם – הם החלקים שמרכיבים אותם‪ .‬אבל ההולונים הנמוכים‬
‫יותר יכולים להסתדר יפה מאוד גם בלי ההולונים הגבוהים מהם‪ :‬אטומים יכולים להסתדר יפה מאוד‬
‫בלי מולקולות‪ ,‬אבל מולקולות לא יכולות להסתדר בלי אטומים‪ .‬כלל פשוט‪ ,‬אבל הוא עוזר לנו‬
‫לראות מה גבוה יותר ומה נמוך יותר במושגים של כל הולארכיה‪.‬‬

‫הכלל הזה עובד בכל רצף התפתחותי‪ ,‬או בכל הולארכיה – התפתחות מוסרית‪ ,‬למידת שפה‪,‬‬
‫התמיינות ביולוגית‪ ,‬תוכניות מחשב או התנהלותן של חומצות גרעין‪ .‬הכלל עובד מתוקף הצורה‬
‫הפשוטה מאוד שבה שלמים תלויים בחלקים‪ ,‬אבל לא להפך‪ .‬וכמו שאמרנו ה"לא להפך" הוא‬
‫ההולארכיה‪ ,‬או סדר של שלמות הולכת וגדלה‪.‬‬

‫העומק מתייחס למספר הרמות בכל הולארכיה‪ ,‬וההיקף מתייחס למספר הולונים בכל רמה נתונה‪.‬‬

‫אז אם נאמר שלאטומים יש עומק של ‪ 1‬אז למולקולות יש עומק של ‪ 2‬ולתאים יש עומק של ‪.3‬‬

‫משום שהגבוה יותר מתעלה מעל לנמוך יותר ומכיל אותו‪ ,‬תמיד יהיו פחות מהגבוהים ויותר ויותר‬
‫מהנמוכים יותר‪ ,‬ואין כאן יוצאים מהכלל‪ .‬לא משנה כמה תאים יש ביקום‪ ,‬תמיד יהיו יותר מולקולות‪.‬‬

‫הפילוסופיה התמידית (‪ )perennial philosophy‬טוענת שהמציאות היא הולארכיה גדולה של קיום‬


‫ושל מודעות‪ ,‬ושהיא מתפרשת מהחומר לחיים‪ ,‬לבינה‪ ,‬לרוח‪ .‬כל ממד מתעלה מעבר לממד הזוטר‬
‫שתחתיו ומכיל אותו בהולארכיה של ממדים בתוך ממדים‪.‬‬

‫הרוח מתעלה מעל לכול‪ ,‬ולכן היא מכילה את הכול‪ .‬היא לגמרי מעבר לעולם הזה‪ ,‬אבל היא גם‬
‫חובקת כל הולון בעולם הזה בצורה מוחלטת‪ .‬היא מחלחלת אל תוך כל התופעות‪ ,‬אבל היא לא רק‬
‫התופעות עצמן‪ .‬היא נוכחת תמיד בכל רמה או בכל ממד‪ ,‬אבל היא לא רק רמה מסוימת או ממד‬
‫מסוים‪ .‬היא מתעלה אל מעבר לכול כוללת הכול‪ ,‬כבסיס חסר בסיס או כריק של כל התופעות‪.‬‬

‫הזהות האינדיבידואלית מתרחבת לרוח וכך היא חובקת את הקוסמוס – מתעלה מעל לכול‪ ,‬מכילה‬
‫את הכול‪ .‬וכל זה טוב ויפה‪ .‬אבל מספר האנשים שבאמת מגשימים את הזהות העילאית הוא קטן‬
‫מאוד מאוד‪ .‬במילים אחרות לעומק האדיר יש היקף צר מאוד‪ .‬כמו תמיד‪ ,‬יותר עמוק‪ ,‬פחות היקף‪.‬‬

‫אבל בחוויה הזאת‪ ,‬הזהות המודעת היא באמת זהות עם הכול‪ ,‬עם הקוסמוס‪ .‬ובזהות הזאת‪ ,‬כל‬
‫היצורים‪ ,‬גבוהים ונמוכים‪ ,‬קדושים ולא קדושים‪ ,‬כולם נראים כמופעים מושלמים של הרוח‪ ,‬בדיוק כמו‬
‫שהם‪ ,‬לא גבוה מזה‪ ,‬לא נמוך מזה‪ .‬העומק האולטימטיבי הוא אחדות אולטימטיבית עם הכול‪ ,‬עם‬
‫הקוסמוס‪.‬‬

‫אז מה שאנו רוצים הוא שהאתיקה הסביבתית שלנו תכבד את כל ההולונים‪ ,‬בלי יוצא מהכלל‪,‬‬
‫כמופעים של הרוח‪ ,‬ושבאותו זמן אותה אתיקה תאפשר לנו לבצע הבחנות פרגמטיות לגבי הערך‬
‫הפנימי של הדברים‪ .‬אנו רוצים שזו תהיה אתיקה שתכיר בכך שעדיף בהרבה לבעוט באבן מאשר‬
‫בקוף‪ ,‬שעדיף בהרבה לאכול גזר מאשר פרה‪ ,‬שעדיף בהרבה להתקיים על דגנים מאשר על יונקים‪.‬‬

‫לאבולוציה יש כיוון‪ ,‬עיקרון של סדר שעולה מתוך הכאוס‪ ,‬כמו שנוהגים לנסח את זה‪.‬‬

‫לאבולוציה יש נטייה כללית רחבת היקף לנוע לעבר מורכבות גוברת והולכת‪ ,‬הבחנה‪/‬אינטרגרציה‬
‫גוברות והולכות‪ ,‬ארגון‪/‬הבניה גוברים והולכים‪ ,‬אוטונומיה יחסית גוברת והולכת ותלוס גובר והולך‪.‬‬

‫מודעות ועומק הן מילים נרדפות‪.‬‬

‫יש קשת רחבה של דרגות עומק‪ ,‬הקשת הרחבה של המודעות‪ .‬והאבולוציה פותחת ומפתחת את‬
‫הקשת הזאת‪ .‬המודעות מתפתחת יותר ויותר‪ ,‬מכירה בעצמה יותר ויותר‪ ,‬מתגלה יותר ויותר ובאה לידי‬
‫ביטוי יותר ויותר‪ .‬רוח‪ ,‬מדעות‪ ,‬עומק – כל כך הרבה מילים לתאר אותו דבר‪.‬‬
‫המודעות היא פשוט איך שהעומק נראה מבפנים‪.‬‬

‫כיוון שליקום יש כיוון‪ ,‬לנו עצמנו יש כיוון‪ .‬יש משמעות בתנועה הזאת‪ ,‬ערך פנימי שצריך לאמץ‪ .‬כמו‬
‫שאמרסון אמר פעם‪ ,‬אנו מונחים בחיקה של תבונה עצומה‪ ,‬שאין לה שם אחר אלא הרוח‪ .‬יש נושא‬
‫שחקוק על פניו המקוריות של הקוסמוס‪ .‬יש דפוס מסוים שחקוק על קיר האין‪ .‬יש משמעות בכל‬
‫מחווה שלו‪ ,‬חסד בכל מבט חטוף‪.‬‬

‫אנו לא חייבים לחשוב על אלוהים כאילו היה איזו דמות מיתית מחוץ להצגה‪ ,‬שמנהלת ומביימת אותה‪.‬‬
‫ואנו גם לא חייבים לדמיין את האלוהות רק כמעין אלילה שנמצאת בפנימיות של כל הדברים והולכת‬
‫לאיבוד בצורות שהיא בעצמה יצרה‪ .‬האבולוציה היא גם אלוהים וגם אלילה‪ ,‬התעלות ופנימיות‪ .‬זה‬
‫משהו פנימי לתהליך עצמו‪ ,‬שזור ברקמת הקוסמוס; אבל בכל מקום הוא מתעלה מעבר ליצירותיו‬
‫שלו‪ ,‬ובכל רגע מביא יצירות חדשות‪.‬‬

‫העומק גובר והולך מתת‪-‬מודעות למודעות‪-‬עצמית למודעות‪-‬על‪ ,‬בדרך להכרה מדהימה‪ .‬שהיא עצמה‬
‫מתאחדת עם הכוליות הקורנת‪ ,‬ואנו מתעוררים כאחדות הזאת‪.‬‬

‫אנושי‪ ,‬אנושי מידי‬

‫שלבים‪/‬תפיסות עולם‪ :‬ארכאיים‪ ,‬מאגיים‪ ,‬מיתיים‪ ,‬רציונלים‪ ,‬אקזיסטנציאליסטיים‪( .‬לא כולל את‬
‫הטרנס‪-‬פרסונליים)‪ .‬זה מקביל גם לשלבים העיקריים של ההתפתחות הטכנולוגית‪-‬כלכלית‪ :‬לקטות‪,‬‬
‫גננות‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תעשיה ומידע‪.‬‬

‫בכל אחד מהשלבים האלה מותווים קווים לסוגים השונים של הייצור הכלכלי‪ ,‬תפיסות העולם‪ ,‬צורות‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬ההשקפות המוסריות‪ ,‬הקודים והמשפטיים‪ ,‬סוגי הדת השונים וכן הלאה‪.‬‬

‫לקטות (‪ : )Foraging‬גברים – מלאכת ציד‪ .‬נשים‪-‬ליקוט מזון מן הצומח וגידול ילדים‪ .‬חברות הלקטים‬
‫התהוו מתישהו בין לפני מיליון לארבע מאות שאלף שנה‪ .‬כמו שהברמס מציין‪ ,‬מה שהבדיל את בני‬
‫האדם מהקופים או מההומינידים לא היה כלכלה או אפילו כלי עבודה‪ ,‬אלא המצאת תפקיד האב –‬
‫מה שהוא מכנה "הכנסת הזכר אל חיק המשפחה"‪ .‬השבט חי על ציד וליקוט מזון‪ ,‬אינו עוסק‬
‫בחקלאות‪ .‬הם היו חייבים למצוא דרך להיעשות טרנס‪-‬שיבטיים‪ ,‬והחקלאות – ולא הצייד – היא‬
‫שסיפקה את האמצעי שיאפשר את ההתעלות החדשה הזאת‪.‬‬

‫גננות (‪ : )Horticultural‬הגננות מבוססת על שימוש במעדר או באת חפירה פשוט‪ .‬החקלאות‬


‫מבוססת על מחרשה כבדה שאותה מושכת בהמת עבודה‪ 80 .‬אחוזים מאספקת המזון בחברות‬
‫האלה יוצרו על ידי נשים (מובן שהגברים המשיכו לצאת לציד)‪ .‬לכן זה לא ממש מפתיע לגלות‬
‫שבערך לשליש מהחברות האלה יש אלוהויות שהן אך ורק נשיות‪ ,‬ושלשליש מהן יש אלוהויות שהן‬
‫גבריות ונשיות‪ .‬גם לא ממש מפתיע לגלות שמעמדן של הנשים בחברות האלה השתווה למעמדם של‬
‫הגברים‪ ,‬אף שתפקידם של כל אחד מהמינים עדייו היו מובחנים בצורה ברורה וחדה מאוד‪ .‬כמעט‬
‫בכל מקום שמוצאים בו דת‪ ,‬שבמרכזה דמות האם הגדולה‪ ,‬אפשר לדעת במידה רבה של ודאות‬
‫שהרקע שלה הוא תרבות גננות‪ .‬זה התחיל בערך בשנת ‪ 10000‬לפנה"ס‪ .‬גם במזרח וגם במערב‪.‬‬

‫האקו‪-‬פמיניסטיות טוענות שחברות הגננות הקדומות שעליהן דיברנו חיו בהתאם לחילופי עונות‬
‫השנה‪ ,‬שהן היו מחוברת לאדמה‪ .‬האקו‪-‬מסקולניסטים מגנים בצעקה גדולה כל סוג של עבודה‬
‫חקלאית וטוענים שזהו האונס הראשון של הטבע בידי האדם‪.‬‬

‫האבולוציה ממשיכה‪ ,‬מי אנו שנצביע על תקופה אחת באבולוציה ונאמר כל מה שהתרחש אחריה הוא‬
‫טעות אדירה או פשע מתועב?‬
‫הדיאלקטיקה של הקידמה (או ההתקדמות) – משלמים מחיר על כל צעד של התקדמות‬
‫אבולוציונית‪.‬כולנו המזון של המחר‪ .‬התהליך נמשך‪ .‬והרוח נמצאת בתהליך עצמו‪ ,‬ולא בתקופה‬
‫מסוימת או בזמן מסוים או במקום מסוים‪.‬‬

‫חקלאות (‪ - )Agrarian‬גברים ונשים כאחד החליטו שהחריש הכבד הוא עבודה לגברים‪.‬‬
‫ה"פטריארכיה" הזאת הייתה יצירה משותפת ומודעת שנוצרה על ידי גברים ונשים נוכח נסיבות שהיו‬
‫אכזריות במידה רבה‪ .‬שהגברים בחברות ה"פטריארכליות" האלה סבלו הרבה יותר מהנשים לפי כמה‬
‫סטנדרטים של "איכות חיים"‪ .‬לחברות החקלאיות (ולחברות שמבוססות על רעיית צאן) יש את‬
‫המבנה המקוטב ביותר מבחינה מינית‪.‬‬

‫כשנשים עובדות את האדמה במעדר‪ ,‬אלוהים הוא אישה; כשגברים עובדים את האדמה במחרשה‪,‬‬
‫אלוהים הוא גבר‪.‬‬

‫בגלל קשרים חברתיים שהתחילו להתארגן סביב כוחות ייצור בסיסיים – במקרה שלנו‪ ,‬סביב‬
‫המחרשה – גברים התחילו לשלוט בספרה הציבורית של הממשל‪ ,‬החינוך‪ ,‬הדת והפוליטיקה‪ ,‬ונשים‬
‫שלטו בספרה הפרטית של המשפחה והבית‪ .‬לעיתים קרובות מתיייחסים לחלוקה הזאת כיצרנות‬
‫גברית וילודה נשית‪ .‬במזרח ובמערב כאחד התחילו חברות חקלאיות להיווצר בסביבות ‪2000-4000‬‬
‫לפנה"ס‪ ,‬וזה היה אופן הייצור הדומיננטי עד למהפכה התעשייתית‪ .‬עקב היצרנות החקלאית נוצרו‬
‫עודפי מזון אדירים‪ ,‬ומצב זה שיחרר אנשים רבים – גברים רבים – לעסוק במשימות אחרות‪.‬‬

‫הומצאה המתמטיקה‪ ,‬המוצאו הכתב‪ ,‬המטלורגיה – ולוחמה מיקצועית‪.‬‬

‫הם התחילו לבנות את האימפריות הצבאיות הראשונות‪ .‬וכך בסביבות ‪ 3000‬לפנה"ס בכל רחבי‬
‫העולם החלו לקום אלכסנדרים וקיסרים סרגונים וחאנים‪ ,‬אימפריות אדירות‪ ,‬שבאופן פרדוקסלי‬
‫התחילו לאחד שבטים יריבים לכדי מבנים חברתיים מאוחדים ומחייבים‪ .‬עם עליית הרציונליות‬
‫והמהפכה התעשייתי פינו האימפריות המיתיות‪-‬קיסריות האלה את מקומן למבנה של המדינה‬
‫המודרנית‪.‬‬

‫במאה השישית לפנה"ס‪ ,‬גם במערב וגם במזרח‪ ,‬עם הופעת של "חכמים קדמונים שמהווים ציר‬
‫מרכזי"‪ :‬גאוטמה בודהה‪ ,‬לאו טסה‪ ,‬פרמינדס‪ ,‬סוקרטס‪ ,‬אפלטון‪ ,‬פטנג'לי‪ ,‬קונפוציוס‪ ,‬חכמי‬
‫האופנישדות וכן האלה‪ .‬בחברה החקלאית תמיד כולם גברים‪.‬‬

‫מודרניות – זה היה מעבר מתרבות פיאודלית‪-‬חקלאית עם תפיסת עולם מיתית לתרבות תעשייתית עם‬
‫תפיסת עולם רציונלית‪ .‬וכשאומרים פוסט מודרניות – מתכוונים בדרך כלל לסחף הגדול בהתפתחויות‬
‫שהתרחשו אחרי תקופת ההשכלה‪ ,‬שכולל גם התפתחויות פוסט‪-‬תעשייתיות‪.‬‬

‫בפעם הראשונה בהיסטוריה התפתחו מבנים חברתיים שלא העמידו את הכוח הפיזי של הגבר כעמוד‬
‫התווך של כוחה של התרבות‪ .‬הביולוגיה כבר לא הכתיבה את גורלו של אדם בכל הנוגע לתפקידי‬
‫המגדר‪.‬‬

‫כאשר יש לנו את המודרניות ואת המדע‪ ,‬יש לנו‪ ,‬בפעם הראשונה בהיסטוריה‪ ,‬דרך להתגבר על‬
‫הבורות שלנו בדיוק באותה הנקודה בזמן שבה יש לנו את האמצעים להפוך את הבורות שלנו לרצח‬
‫עם בקנה מידה גלובלי‪.‬‬

‫המהפכה הפוסט‪-‬מודרנית הגדולה‬


‫שלבים שונים של התפתחות המודעות מתאפיינים בתפיסות עולם שונות‪ .‬העולם נראה שונה – והוא‬
‫באמת שונה – בכל שלב ושלב‪ .‬תפיסות עולם שונות יוצרות עולמות שונים‪ ,‬מגלמות תפקידים של‬
‫עולמות שונים‪ ,‬הן לא מייצגות את אותו עולם שפשוט נראה אחרת‪ .‬הפרדיגמה הבסיסית של‬
‫ההשכלה טוענת שיש את האני או הסובייקט מצד אחד‪ ,‬והעולם האמפירי או החושי מצד שני‪ ,‬וכל‬
‫ידע תקף הוא ידע שמשמש לייצורן של מפות העולם האמפירי‪ ,‬עולם אחד ויחיד‪ .‬פשוט ונתון מראש‪.‬‬
‫ואם המפה תהיה מדויקת‪ ,‬אם היא תייצג בצורה נכונה את העולם האמפירי או תתאים לו בדיוק‪ ,‬אז‬
‫בעצם נשיג את ה"אמת"‪ .‬מפה של ממש‪ ,‬או תיאוריה‪ ,‬או היפותזה‪ ,‬זו צריכה להיות מפה של העולם‬
‫האובייקטיבי‪ .‬צריך לזכור שהשאלה אם העולם הוא הוליסטי או אוטומיסטי היא לא רלוונטית לעניין‪.‬‬
‫הדבר שכולם הסכימו עליו היה על פרדיגמת המיפוי עצמה‪.‬‬

‫החל בקאנט‪ ,‬עבור דרך הגל‪ ,‬שופנהאואר‪ ,‬ניטשה‪ ,‬דילתי‪ ,‬היידגר‪ ,‬פוקו וכל בדרידה – כל‬
‫התאורטיקנים הפוסט‪-‬מודרניים הגדולים – אצל כל אלה אנו מוצאים מתקפה רבת עוצמה כנגד‬
‫פרדיגמת המיפוי‪ ,‬כיוון שהיא אינה מביאה בחשבון את האני שמלכתחילה הכין את המפות‪.‬‬

‫כל הדרכים הפוסט‪-‬מודרניות מובילות לניטשה‪.‬‬

‫לא העולם ולא האני פשוט נתונים מראש – זהו הגילוי הפוסט מודרני הגדול‪.‬‬

‫הקונסטרקטיביזם הקיצוני טוען שכל תפיסות העולם הן שרירותיות‪" ,‬מעוצבות" על ידי תרבויות‬
‫שאינן מתבססות על משהו בר קיימא אלא על אופנה חולפת‪.‬‬

‫הבניה תרבותית מוגבלת על ידי הזרמים בנואוספרה עצמה‪ .‬הנואוספרה מתפתחת‪ .‬כלומר‪ ,‬היא גם‬
‫פועלת בהתאם לעשרים העיקרים‪ ,‬ואין ספק שהזרמים האלה מגבילים את ההבניה‪.‬‬

‫הטענה של הקונסרקטיביסט הקיצוני היא שהאמת של כולם היא אמת יחסית‪ ,‬חוץ מהאמת שלו כי‬
‫האמת שלו נכונה בצורה אוניברסלית ומוחלטת‪.‬‬

‫זוהי הסתירה שחבויה בכל התנועות הפוסט מודרניות הרב תרבותיות הקיצוניות‪.‬‬

‫הקונסטרקטיביזם הקיצוני הזה הוא בעצם צורה פוסט מודרנית של ניהיליזם‪ :‬אין אמת בקוסמוס‪ ,‬יש‬
‫רק רעיונות שבני אדם כופים על אחרים‪.‬‬

‫קונסטרקטיביזם מתון והגירסה הנפוצה ביותר שלו בימינו היא התפתחותי או אבולוציונית‪( .‬הגל‪,‬‬
‫מרקס‪ ,‬ניטשה‪ ,‬היידגר‪ ,‬גבסר‪ ,‬פיאז'ה‪ ,‬בלה‪ ,‬פוקו המאוחר והברמס) ‪ :‬העולם ותפיסות העולם אינם‬
‫נתונים מראש באופן מוחלט‪ ,‬אלא מתפתחים במהלך ההיסטוריה‪ .‬הם חוקרים את ההתפתחות של‬
‫תפיסות העולם כדפוסים אבולוציוניים והתפתחותיים שנשלטים באופן חלקי על ידי הזרמים של‬
‫האבולוציה עצמה‪ .‬עשרים העיקרים‪.‬‬

‫סיכום לעשרים העיקרים ‪http://www.theory-of-everything.org/the-twenty-tenets.htm‬‬

‫רוב גישות הפרדיגמה החדשה מייצגות מחשבה שלפיה כל מה שדרוש כדי לפתור את הבעיה הוא‬
‫מפה מדויקת יותר‪ .‬המחשבה היא עצמה תנועה של הדבר שאותו היא מבקשת לדעת‪ .‬זה לא שיש‬
‫מפה מצד אחד וטריטוריה ממופה מצד שני – זה הדואליזם הקרטזיאני המסוכן; המפה היא ייצוג‬
‫בפועל של הטריטוריה שהיא מנסה למפות‪.‬‬

‫מטרתה של הפילוסופיה היא לא רק להבהיר את המפות ולתקן בהן את הסטיות מהמציאות‪ ,‬אלא‬
‫להאיר ולהבהיר את אותם זרמים עמוקים שמהם המחשבה אינה יכולה לסטות גם אילו היתה רוצה!‬
‫תפיסת העולם המאגית לא הייתה יכולה לדמיין בחלומותיה הפרועים ביותר שתפיסת העולם המיתית‬
‫תנצח אותה‪ .‬והאלים והאלות המיתיים לא היו יכולים לדמיין שההיגיון מסוגל להשמיד אותם‪ .‬והנה אנו‬
‫יושבים לנו בתפיסת העולם הרציונלית שלנו‪ ,‬מדושני עונג ובטוחים בעצמנו‪ ,‬בטוחים ששום דבר גבוה‬
‫או נעלה יותר לא יבוא כרוח סערה מהשמים‪ ,‬לא ינפץ את התפיסות המוצקות ביותר שלנו וימוטט את‬
‫היסודות שליהם אנו ניצבים‪.‬‬

‫אבל אפשר לומר בוודאות‪ ,‬שהטרנס‪-‬רציונלי מחכה לנו‪ .‬הוא מחכה לנו מעבר לפינה‪ ,‬השחר החדש‬
‫הזה‪ .‬כל שלב מתעלה אל מעבר לקודם לו ומכיל אותו‪ ,‬וכך‪ ,‬באופן שנראה בלתי נמנע‪ ,‬מחר תזרח‬
‫השמש על עולם שיהיה במידה רבה מעבר לגבולות ההיגיון‪.‬‬

‫התעלות והכלה – זה לא שתפיסת העולם המוקדמת יותר שגויה לחלוטין ותפיסת העולם החדשה‬
‫נכונה לחלוטין‪ .‬התפיסה המוקדמת יותר הייתה הולמת‪ ,‬והחדשה‪ ,‬הולמת יותר‪.‬‬

‫מובן שזה לא אומר שלתפיסת העולם הגבוהה יותר אין בעיות משלה – נהפוך הוא‪ .‬במקום שבו יש‬
‫אפשרות להתעלות‪ ,‬יש גם אפשרות להדחקה‪ .‬תפיסת העולם הגבוהה יותר עלולה לא רק להתעלות‬
‫אל מעבר לקודמתה ולהכיל אותה‪ ,‬אלא גם להדחיק אותה‪ ,‬להתנכר לה‪ ,‬לדחוק אותה לשוליים‬
‫ולהתכחש לה‪.‬‬

‫לחפש בזהירות רבה כל סימן להדחקה בכל שלב ושלב של האבולוציה האנושית‪ ,‬גם ברמת הפרט‬
‫וגם ברמת הקולקטיב‪ .‬וזה כולל כמובן גם את הבעיות העצומות של התיעוש הרציונלי‪.‬‬

‫ארבעת קצות הקוסמוס‬

‫המעבר אל הפוסט מודני כרוך מבחינת התעלות ב(‪ )1‬פתיחות למצבי מודעות שהם מעבר לרציונלי ו(‬
‫‪ )2‬בהטמעה שלהם במבנים טכנו‪-‬אקונומיים שהם מעבר לתעשייתיות‪.‬‬

‫שינוי במודעות שיהיה מעוגן בשינוי ממסדר‪ .‬סביר להניח שבנפרד כל אחד מאלה לא יצליח‪.‬‬

‫כמה פרטים מארבעת הרביעים‪:‬‬


‫ארבעת סוגי ההולארכיה האלה למעשה עוסקים בפנים ובחוץ של הולון‪ .‬הצד השמאלי הוא הצורה‬
‫שבה נראה הולון מבפנים; הצד הימני הוא הצורה שבה אותו הולון נראה מבחוץ‪ .‬פנימיות וחיצוניות‪.‬‬
‫תודעה וצורה‪ .‬סובייקטיביות ואובייקטיביות‪ .‬החלק העליון הוא האינדיבידואל התחתון הוא הקולקטיב‪.‬‬

‫במובן כללי מאוד התרבותי מתייחס לתפיסות העולם הקולקטיביות המשותפות‪ ,‬והחברותי מתייחס‬
‫לבסיס החומרי של תפיסת העולם הזאת‪.‬‬

‫הולון מגיב‪ ,‬ויכול להגיב‪ ,‬רק לאותם הגירויים שנמצאים בתחומי מרחב העולם שלו‪ ,‬תפיסת העולם‬
‫שלו‪ .‬כל השאר פשוט לא קיים‪.‬‬

‫הקוסמוס נראה אחרת בכל אחד מהשלבים האלה כיוון שהקוסמוס באמת שונה בכל אחד מהשלבים‬
‫האלה‪ .‬בכל אחד מהשלבים האלה‪ ,‬הקוסמוס מביט בעצמו בעיניים חדשות‪ ,‬וכך מביא לידי ביטוי‬
‫עולמות חדשים שלא היו קיימים לפני כן‪.‬‬

‫הרביעים האלה ארוגים ואחוזים זה בזה‪ .‬כולם קובעים זה את זה באופן הדדי‪ .‬כל אחד הוא גם סיבה‬
‫וגם מסובב של הרביעים האחרים‪.‬‬

‫אם לא נביא בחשבון את כל אלה‪ ,‬הם עשויים להתחיל את הטרנספורמציה בלעדינו‪ .‬הטרנספורמציה‬
‫תתרחש‪ ,‬והיא כבר מתרחגשת‪ ,‬ואנו נמצא את עצמנו יושבים ברביע החביב עלינו‪ ,‬מסבירים לאנשים‬
‫סביבנו למה יש לנו את הפרדיגמה החדשה‪ ,‬וספינת הטרנספורמציה תצא לדרך בלעדינו‪ .‬נבטל את‬
‫ההשתתפות הכלל‪-‬רביעית שלנו בכוחות שכבר פועלים‪ .‬נצלע לנו אל תוך העתיד‪ ,‬מביטים בעולם‬
‫במבט מבולבל ובחיוך נבוך‪ ,‬והזרמים האחרים האלה לא יפעילו את עצמם בהוויה שלנו‪ .‬נהיה כמו‬
‫בולי עץ סחופים לחופי הנהר המדהים הזה‪ .‬נטעה ונחשוב שהקביים שלנו הם הישועה עצמה‪ ,‬נציע‬
‫את פצעינו לעולם‪ ,‬נדמם לנו אל תוך העתיד‪ ,‬כולנו חיוכים ותהילה‪.‬‬

‫אני לא חושב שהגישה החלקית הזאת תעבוד אי פעם‪ .‬נראה לי שבמקום הגישה הזאת עלינו לאמץ‬
‫גישה אינגרלית‪ ,‬שתכלול את כל ארבעת הריבעים‪ ,‬את כל ארבע הפנים של הרוח‪ .‬אולי הסוד שעומד‬
‫בבסיס הטרנספורמציה הגבוהה יותר נעוץ בגישה מאוזנת‪ ,‬שלמה ואינטגרלית יותר‪.‬‬

‫שתי ידיו של אלוהים‬

‫לכל רביע יש אמת מסוג שונה‪( .‬הימניים – אמת אמפירית ייצוגית‪ ,‬השמאליים – אמת פרשנית‪,‬‬
‫הרמנויטיית)‬

‫בינה ומוח – (‪ )Mind and Brain‬יש לך את הבינה – החוויות שאתה חי‪ ,‬הדימויים‪ ,‬הסמלים‪ ,‬התחושות‬
‫והמחשבות – שהחוויות שבה רשומות רשומות ברביע השמאלי העליון – ואת המוח ברביע הימני‬
‫העליון‪ ,‬הם לא אותו דבר‪.‬‬

‫אתה עצמך אפילו לא יכול לראות את המוח שלך כאובייקט‪ ,‬אלא אם תחתוך ותפתח את הגולגולת‬
‫של עצמך ותלך להביא מראה‪ .‬רק ככה תוכל לראות את המוח שלך‪ .‬אבל אתה כן יכול לראות ולחוות‬
‫את הבינה שלך באופן ישיר‪ ,‬ממש עכשיו‪ ,‬ברגע זה‪ ,‬באופן אינטימי ומיידי‪ .‬הבינה היא הצורה שבה‬
‫נראית המודעות שלך מבפנים‪ .‬והמוח שלך הוא הצורה שבה המודעות שלך נראית מבחוץ‪.‬‬

‫אתה יכול לדעת הכול על המוח שלי‪ ,‬וזה לא יגיד לך דבר על התכנים המסוימים של הבינה שלי‪,‬‬
‫שאותם תוכל לגלות רק אם תדבר איתי‪.‬‬

‫כל הדרכים הימניות קשורות בתפיסה‪ ,‬אבל כל הדרכים השמאליות קשורות בפרשנות‪.‬‬

‫כל "תרפיות הדיבור" (כולל פסיכואנליזה)‪ ,‬מהיבטים של תרפיה קוגנטיבית ועד תרפיה בין אישית‪,‬‬
‫תרפיה יונגיאנית‪ ,‬תרפיית גשטאלט ואנליזה טרנס‪-‬אקציונלית ‪ -‬כולן באופן זה או אחר מבוססות על‬
‫העיקרון האחד הזה; כלומר‪ ,‬הניסיון למצוא פרשנות נכונה יותר או מתאימה יותר לעומק הפנימי‪.‬‬

‫יכול להיות שהדיכאון שלי נובע מכך שאבי נטש אותי; הביטוי החיצוני של המצב הזה יהיה רמה‬
‫נמוכה של סרוטונין במוח שלי‪ ,‬ופרוזאק יכול‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬לתקן את חוסר האיזון של הסרוטונין‪.‬‬
‫וזה בסדר גמור‪ ,‬ולפעמים זה גם עוזר מאוד‪ .‬אבל פרוזאק לא יעזור לי בשום צורה להבין טוב יותר‬
‫את הכאב הפנימי שלי‪ ,‬לפרש אותו בצורה שתהיה לה משמעות כלשהי עבורי ושתעזור לי להגביר‬
‫את מידת השקיפות שלי מול עצמי‪ .‬ואם אין לך כל עניין בזה‪ ,‬אם לא מעניין אותך להבין את העומקים‬
‫של עצמך‪ ,‬אז פרוזאק יספיק למטרות שלך‪ .‬אבל אם אתה רוצה לראות את העומקים שלך ולפרש‬
‫אותם בצורה מדויקת ומתאימה יותר‪ ,‬אז תיאלץ לדבר עם מישהו שכבר ראה את העומקים האלה‬
‫ועזר לאחרים לפרש אותם בצורה מדויקת ומתאימה יותר‪ .‬בדיאלוג האינטר‪-‬סובייקטיבי הזה עם‬
‫המסייע התרפויטי‪ ,‬אתה תאחז ידיים ותלך לאורך שביל הפרשנויות המדויקות יותר והמתאימות יותר‪,‬‬
‫תיכנס למעגל האינטר‪-‬סובייקטיבי‪ ,‬וככל שתפרש ותנסח את העומק הזה ביתר דיוק‪ ,‬ביתר התאמה‬
‫ובהירות‪ ,‬כך תהיה פחות מבולבל ונבוך‪ ,‬כך תהפוך בהיר יותר לעצמך‪ ,‬כך תהפוך שקוף יותר לעצמך‪.‬‬
‫ובסופו של דבר‪ ,‬כמו שנראה בהמשך‪ ,‬אולי תהפוך שקוף גם עבור האלוהי ותהיה חופשי ומשוחרר‬
‫בעומק האינסופי של עצמך‪ .‬אבל בכל מקרה‪ ,‬שום דבר מכל זה – בשום רמת עומק – לא ייפתח‬
‫בפניך אם תתעקש לאמץ אל חיקך רק את פני השטח של הדברים‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬ישנה צורת בינה שמאמינה שרק דברים שיש להם מיקום פשוט קיימים‪ ,‬אף שלאמונה‬
‫הזאת עצמה אין מיקום פשוט‪.‬‬

‫להיות מכוונן עם הקוסמוס‬


‫המרחב הסובייקטיבי הוא חלק בלתי נפרד מהמרחב האינטר‪-‬סובייקטיבי‪ ,‬וזוהי התגלית הגדולה של‬
‫התנועות הפוסט מודרניות‪.‬‬

‫תורת המערכות היא פשוט עוד ביטוי של אותו סיוט רדוקציוניסטי – כל ההיבטים השמאליים עוברים‬
‫רדוקציה לכדי היבטים ימניים‪ ,‬וכל זה קורה בתוך המערכת הגדולה‪ ,‬הרשת הגדולה‪" ,‬רדוקציוניזם‬
‫מעודן"‪ .‬הרדוקציוניזם הגס – פשוט עושים רדוקציה של הכל לכדי אטומים ברביע הימני העליון‪.‬‬

‫האמיתות הלאה הן האוצר הגדול ביותר של האנושות כקולקטיב‪ .‬האנושות זכתה בהן בדם‪ ,‬יזע‬
‫ודמעות‪ ,‬ועברה בדרכים הקשות של השקריות‪ ,‬הטעות‪ ,‬ההטעייה והרמייה‪ .‬לאט לאט‪ ,‬במהלך מיליון‬
‫שנות היסטוריה‪ ,‬האנושות למדה להבדיל יותר ויותר בין האמת לבין מראית העין‪ ,‬בין הטוב לבין‬
‫המושחת‪ ,‬בין יופי לבין עיוות‪ ,‬בין כנות לבין טעיה‪.‬‬

‫הטוב האמיתי והיפה‬

‫אלה הן החלוקות הבסיסיות‪ :‬את כל מה שנמצא בצד הימני אפשר לתאר במונחים של "זה" או "לז"‬
‫(‪ .)it‬את כל מה שנמצא ברביע השמאלי העליון אפשר לתאר במונחים של"אני"‪ .‬ואת כל מה שנמצא‬
‫ברביע השמאלי התחתון אפשר לתאר במונחים של "אנו" – אלה "שלושת הגדולים" – גרסה פשוטה‬
‫יותר של ארבעת הרביעים‪.‬‬

‫הנה כמה דוגמאות לצורות שונות של שלושת הגדולים‪:‬‬

‫אני‪ :‬מודעות‪ ,‬סובייקטיביות‪ ,‬עצמי‪ ,‬ביטוי עצמי (כולל אומנות ואסתטיקה)‪ ,‬כנות ויושר‪.‬‬

‫אנו‪ :‬אתיקה ומוסר‪ ,‬תפיסות עולם‪ ,‬הקשר המשותף‪ ,‬תרבות‪ ,‬משמעות אינטר‪-‬סובייקטיבית‪ ,‬הבנה‬
‫הדדית‪ ,‬הגינות ונכונות‪.‬‬

‫לז‪ :‬מדע וטכנולוגיה‪ ,‬טבע אובייקטיבי‪ ,‬צורות אמפיריות (כולל המוח ומערכות חברתיות)‪ ,‬הנחת אמת‬
‫(התאמה יחידנית ופונקציונלית)‬

‫להבחנה בין שלושת הגדולים היו השגים רבים‪.‬הנה כמה‪:‬‬

‫ההבחנה בין העצמי (אני) לבין התרבות (אנו) תרמה בצורה ישירה לעליית הדמוקרטיה‪ ,‬שבה לכל‬
‫אני יש זכות בחירה‪ .‬מכאן והלאה האני כבר לא היה מוכל בצורה חד כיוונית על ידיד ההיררכיה‬
‫המיתית השלטת של הכנסייה או המדינה‪ .‬עלייתן של הדומקרטיות הליברליות בהיקף רחב‪.‬‬

‫ההבחנה בין התודעה (אני) לבין הטבע (לז) תרמה להיווצרותן של תנועות השחרור‪ ,‬כולל שחרור‬
‫האישה ושחרור העבדים‪ ,‬כיוון שהתחום הביולוגי לא היה יכול להוות עוד הצדקה ברמה נואוספרית‪.‬‬
‫עליית הפמיניזם הליברלי ותנועת ביטול העבדות כתנועות תרבותיות יעילות ורחבות היקף‪.‬‬

‫ההבחנה בין התרבות (אנו) לבין הטבע (לז) תרמה לעליית המדעים האמפיריים‪ ,‬ובכללים הרפואה‪,‬‬
‫הפיזיקה והביולוגיה‪ ,‬כיוון שהאמת לא הייתה נתונה עוד לחסדי המיתולוגיה של הכנסייה והמדינה‪.‬‬
‫עליית המדעים האקולוגיים וכן הלאה‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬וכן הלאה‪..‬‬

‫האבולוציה מתפתחת על ידיד תהליכים של הבחנה (דיפרנציאציה) ואינטגרציה‪.‬‬


‫כיוון שלצד הימני יש מעין שלוחה פיזית או פיזיקלית‪ ,‬אפשר לכמת ולספור בקלות יחסית את מה‬
‫שנמצא בו‪ ,‬מקבלים כמויות ולא ערכים מוסריים‪ .‬ובעוד ייתכן שהמספר שבע גדול מהמספר שלוש‪,‬‬
‫הוא לא טוב ממנו‪ .‬וכף אם מתחילים להתיייחס לכל העולם כאל אובייקט – הוליסטי או אחר –‬
‫מפשיטים אותו מכל ערך‪ .‬מקבלים קוסמוס שלדבר בו אין ערך‪ .‬וכשאתה גומר עם כל זה ועוצר‬
‫לרגע להביט סביב‪ ,‬אתה מוצא‪ ,‬למרבה האימה‪ ,‬שאתה ניצב בעולם מושטח ודהוי‪ ,‬שאין בו משמעות‪,‬‬
‫אין בו עומק‪ ,‬אין בו פרשנויות‪ ,‬או יופי‪ ,‬או טוב‪ ,‬או מידות טובות‪ ,‬בעולם שאין בו דבר שהוא נעלה‪.‬‬
‫שום דבר מלבד לזים הוליסטיים בהתאמה פונקציונלית‪ .‬לזה וייטהד התייחס כשאמר "עניין עמום‪,‬‬
‫חסר קול‪ ,‬חסר ניחוח‪ ,‬חסר צבע; לא יותר מחומריות שאצה לה בלי מנוח‪ ,‬בלי סוף ובלי משמעות"‬
‫הוסיף ואמר "וכף הגיעה הפילוסופיה המודרנית לחורבנה"‬

‫בודהה דהרמה וסנגהה‪ .‬בודהה היה מגשים רוחני גדול‪ ,‬דהרמה היא האמת שאותה הבין והגשים‪,‬‬
‫וסנגהה היא הקהילה שמורכבת מאלה שמנסים להבין ולהגשים את מה שבודהה הבין והגשים‪ .‬אלה‬
‫שלושת הגדולים בהקשר של אבולוציית המודעות‪ ,‬שממשיכה להתפתח לקראת התחומים הגבוהים‬
‫יותר‪ ,‬או מודעות העל או הטרנס פרסונליים‪ .‬מובן שזהו בסך הכול שימוש במושגים בודהיסטיים‪.‬‬

‫הטווחים היותר רחוקים של הרוח –בפעולה‬

‫האבולוציה של המודעות‬

‫גישה אינטגרלית היא גישה כלל‪-‬רמתית‪ ,‬כלל‪-‬רביעית‪.‬‬

‫מימין סיכום קצר של הרביע השמאלי העליון‪ .‬הרמות‬


‫הבסיסיות או הספרות של המודעות‪.‬‬

‫אפשר לומר שלכל תרבות יש מרכז כובד כלשהו‪ ,‬שסביבו‬


‫מאורגנים כללי האתיקה של אותה התרבות‪ ,‬החוקים‪ ,‬הנורמות‬
‫והמוסדות הבסיסיים של התרבות‪ ,‬ומרכז העובדה הזה מספק‬
‫את הלכידות התרבותית הבסיסית ואת האינטגרציה החברתית‬
‫של אותה החברה‪.‬‬

‫אם אתה רוצה לעלות מעבר לזה‪ ,‬אתה ברשות עצמך‪ ,‬ושיהיה‬
‫לך בהצלחה‪ ,‬כי עכשיו המגנט ינסה למשוך אותך כלפי מטה‬
‫– בשני המקרים אתה "פורע חוק"‪.‬‬

‫אחד הדברים הראשונים שראיתי לנכון לעשות כשהתחלתי לבחון את התקופות העתיקות האלה היה‬
‫קודם כול להגדיר את מרכז הכובד המממוצע – ארכאי‪ ,‬מאגי‪ ,‬מיתי‪ ,‬רציונלי‪ ,‬אקזיסנציאלי – ואחר כך‬
‫לבחון בתשומת לב רבה את בני האדם המפותחים ביותר שהצליחו להתעלות אל מעל למצב הממוצע‬
‫– ושלעתים קרובות שילמו על כך מחר אישי כבד – ובכך גילו מצבי מודעות גבוהים או עמוקים יותר‬
‫(השאמאן‪ ,‬היוגי‪ ,‬הקדוש או החכם)‪.‬‬

‫הדרך הטובה ביותר לחשוב על התרשים מעל היא כמו על סדרה של מעגלים קונצנטריים‪ ,‬בעלי‬
‫מרכז משותף‪ ,‬כשכל רמה גבוהה יותר מתעלה אל מעבר לקודמתה ומכילה אותה‪ .‬זוהי הולארכיה‬
‫של הגשמה‪ ,‬שבה כל שלב מגלה ואז מכיל את השלב הקודם‪.‬‬
‫ההולארכיה הגדולה הזאת של המודעות היא עמוד השדרה של מסורות החוכמה הגדולות של‬
‫העולם‪ ,‬ואפשר למצוא אותה באופן אוניברסלי וחוצה תרבויות‪.‬‬

‫האני (בטיפוסו על הסולם) עלול לאבד יד או רגל בכל אחד מהשלבים‪ ,‬ולאובדן כזה יש תוצאה‬
‫פתולוגית אופיינית שונה בכל אחד מהשלבים‪.‬‬

‫נקודת משען (‪ – )Fulcrum‬מין צומת מכריע בדרך ההתפתחות‪ ,‬האני צריך להתמודד עם הבחירה‪.‬‬

‫נקודות הציון האלה הן לא יותר מאבני דרך‪ .‬לכל נקודות המשען יש אותו מבנה תלת שלבי; הזדהות‪,‬‬
‫התנתנקות‪ ,‬ואינטגרציה; או מיזוג‪ ,‬הבחנה ושילוב; או קיבוע התעלות והכלה‪.‬‬

‫הסולם – השלבים הבסיסיים של המודעות מרגע הופעת הם משמשים בתור אבני בניין בסיסיות או‬
‫הולונים של מודעות‪.‬‬

‫המטפס – מטפס בשלבי הסולם הבסיסיים‪ ,‬כל צעד בטיפוס הוא נקודת משען‪ ,‬תהליך תלת שלבי‬
‫של מיזוג‪/‬הזדהות‪ ,‬בידול‪/‬התגלות‪ ,‬אינטגרציה‪/‬הכלה‪.‬‬

‫נקודת המבט – ראייה משתנה של האני והזולת בכל שלב‪ ,‬כולל שינוי‪ :‬בזהות העצמית בצרכים של‬
‫העצמי ובהכרה המוסרית‪.‬‬

‫אם משהו משתבש בתהליך התלת שלבי הזה‪ ,‬בכל שלב שהוא‪ ,‬אפשר "לשבור רגל" או להיפגע‬
‫בכל צורה אחרת‪ .‬והצלקת שתישאר מהאסון תהיה תלויה באופן שבו העולם נראה כשנשברה לך‬
‫הרגל‪ .‬אבל באופן כללי אפשר לומר שככל ששלב השבירה נמוך יותר‪ ,‬כך הפתולוגיה חמורה יותר‪.‬‬

‫המודל הזה של התפתחות המודעות מבוסס על עבודתם של שישים או שיבעים תאורטיקנים מן‬
‫המזרח ומן המערב‪( .‬לעיין בספרי הפסיכולוגיה אינטרגלית)‬

‫בכל נקודה נתונה בהתפתחותו יגיב האני מתוך השלב הוכחי שלו ברמה של כ ‪ 50‬אחוזים‪ ,‬מהשלב‬
‫הבא ברמה כ ‪ 25‬אחוזים ומהשלב הקודם ברמה של כ ‪ 25‬אחוזים‪ .‬אין אני שפשוט נמצא "בתוך"‬
‫שלב אחד‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬יש רגרסיות ‪,‬ספירלות‪ ,‬קפיצות דרך‪ ,‬חוויות שיא וכן הלאה‪.‬‬
‫לאנשים יכולה להיות חוויה רוחנית – חוויית שיא‪ ,‬או חוויה של שינוי מצב מודעות – כמעט בכל שלב‬
‫בהתפתחות שלהם‪.‬‬

‫אפשר להתחבר לממדים גבוים יותר במגוון תנאים ‪ -‬ברגעי התעלות אקראיים‪ ,‬ברגעים של תשוקה‬
‫מינית‪ ,‬במצבי לחץ‪ ,‬בחלומות בהקיץ‪ ,‬במצבים שנגרמים על ידיד סמים משני תודעה ואפילו‬
‫במשברים פסיכוטיים‪.‬‬

‫"האבולוציה הרוחנית כפופה להגיון של התפתחות בשלבים; אפשר לעשות צעד משמעותי חדש‬
‫והחלטי אך ורק אחרי שהצעד המשמעותי הקודם מוצה כהלכה‪ :‬גם אם אפשר לדלג על שלבים‬
‫מינוריים יותר בהתקדמות מהירה ופתאומית‪ ,‬המודעות חייבת לחזור ולוודא שהתחאום שעליו דילגה‬
‫הסתפח בבטחה למצב העניינים החדש‪ .‬התפתחות מהירה או מרוכזת (שבהחלט אפשרית) אינה‬
‫פוטרת אותנו מהשלבים שעליהם דילגנו וגם לא מהצורך להציב אותם בבטחה בזה אחר זה"‬
‫אאורבינדו‪.‬‬

‫ה"מצבים" עדיין צריכים להפוך ל"תכונות"‪ .‬אתה עדיין חייב לעבור מבלוט לעץ אלון‪ ,‬לפי שתוכל‬
‫להתאחד עם היער‪ .‬אז גם אם ה"מצבים"(‪ )states‬חשובים‪ ,‬ה"שלבים"(‪ )stages‬עדיין חשובים יותר‪.‬‬

‫הסולם יכול להתפתח הרבה לפני שמתפתחת הנכונות של האני לטפס בו‪.‬‬

‫להתחבר לרמה גבוהה זה דבר אחד‪ ,‬לחיות בה זה משהו אחר לגמרי!‬

‫חוויות רוחניות אינן מאפשרות לך לדלג על שלבים או לעקוף את ההתפתחות והגדילה שעליהן‬
‫נשענות ההבנה וההגשמה הרוחנית המתמשכת‪.‬‬

‫לרבים מהתיאורטיקנים האלה של הפרדיגמה החדשה יש אותה מטרה כללית‪ :‬להרחיב את המודעות‬
‫מהאינדיבידואל המבודד והמנוכר למעין מודעות קוסמית גלובלית‪ ,‬שתכלול בתוכה את הפיזיוספרה‬
‫והביוספרה והנואוספרה‪ .‬קל מאוד להעריך ולכבד את המטרה הכללית הזאת‪ .‬אבל התיאורטיקנים‬
‫האלה אינם מכירים את הטרנספורמציות הפנימיות הרבות שדרושות לצורך המעבר מגוף – אני‬
‫מבודד למודעות קוסמית חובקת – כול‪ .‬יש להם מטרה סופית‪ ,‬אבל אין להם דרך של ממש‪ .‬אז אנו‬
‫יכולים להסכים עם המטרה שלהם ולעזור לספק להם דרך של ממש‪ ,‬על כל השלבים החשובים‬
‫שבדרך הזאת‪.‬‬

‫כשאתה יורד מהסולם לגמרי‪ ,‬אתה נמצא במצב של נפילה חופשית בריק‪ .‬הפנים והחוץ‪ ,‬הסובייקט‬
‫והאובייקט‪ ,‬כל אלה מאבדים את המשמעות הסופית שלהם‪ .‬אתה כבר לא נמצא "כאן בפנים"‪,‬‬
‫מסתכל על העולם שנמצא "שם בחוץ"‪ .‬אתה לא מסתכל על הקוסמוס – אתה הקוסמוס‪ .‬עולם‬
‫הטעם האחד מכריז על נוכחותו‪ ,‬והוא בהיר ומובן מאליו‪ ,‬זוהר וצלול‪ ,‬בלי שום דבר בפנים‪ ,‬שום דבר‬
‫בחות‪ ,‬מחווה אינסופית של שלמות גדולה‪ ,‬שמוגשמת בצורה ספונטנית‪ .‬האלוהי בכבודו ובעצמו‬
‫מנצנץ בכל מראה ובכל צליל‪ ,‬וזה פשוט אתה‪ .‬השמש זורחת – לא עליך‪ ,‬אלא בתוכך‪ .‬גלקסיות‬
‫נולדות ומתות‪ ,‬וכל זה מתרחש בתוך ליבך‪ ,‬הזמן והחלל רוקדים כמראות מבליחים על פניו הקורנות‬
‫של הריק‪ ,‬והעולם כולו מאבד משקל‪ .‬אתה יכול לגמוע את שביל החלב כולו בלגימה אחת‪ ,‬להניח‬
‫את גאיה בכף ידעך ולברך אותה‪ ,‬וזה הדבר השגרתי ביותר בעולם‪ ,‬ולכן אינך מקדיש לו מחשבה‪.‬‬

‫בדרך להשקפה גלובלית – חלק ראשון‬

‫חשוב בצורה גלובלית‪ ,‬פעל בצורה מקומית‪.‬‬


‫כשהתינוק נולד הוא לא הרבה יותר מאורגניזם חישתי‪-‬מוטורי (‪ ,)sensomotor‬מזוהה עם הממד‬
‫החישתי‪-‬גופני‪ ,‬או עם השלב הראשון בתרשים הלפני אחרון‪.‬‬

‫ראינו שכל נקודת משען היא תהליך תלת שלבי‪ .‬התבנית הראשונית היא בסך הכל השלב הראשון‬
‫של נקודת המשען הראשונה‪ .‬האני ממוזג עם העולם החישתי המוטורי‪ ,‬גם מבחינה פנימית וגם‬
‫מבחינה חיצונית‪ .‬אין כל מרחב אנכי (מבחינת ארבעת הארביעים)‪ .‬אינו מסוגל להביא רגשות‬
‫שאפילו דומים לאהבה אמיתית – אי אפשר באמת לאהוב מישהו לפני שאפשר להבין את נקודת‬
‫המבט שלו ואולי אפילו לבחור להעמיד אותה לפני נקודת המבט שלך‪ .‬ולכן אין במצב הזה חמלה‪ ,‬אין‬
‫בו אהבה אמיתית‪ ,‬אין סובלנות‪ ,‬טוב לב או אלטרואיזם‪.‬‬

‫מרגע שיש לנו עיוות תת שלבי בכל רמה שהיא הפתולוגיה יוצרת פגיעה במודעות‪ ,‬שנוטה לזהם‬
‫ולעוות את כל שלבי ההתפתחות הבאים‪.‬‬

‫יש הבטים מסוימים של קיומול של אני‪ ,‬שאינם שייכים לאני‪ ,‬או הוא אינו מכיר בהם‪ ,‬אינו מודה בעצם‬
‫קיומם‪ .‬הוא מתחיל להתחבא מעצמו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האני מתחיל לשקר לעצמו‪ .‬מערכת אני כוזבת‬
‫מתחילה לצמוח מעל האני הממשי‪ ,‬האני שבאמת נוכח בכל רגע נתון‪ ,‬האני שעכשיו מתכחשים לו‪,‬‬
‫מעוותים אותו או מדחיקים אותו‪ .‬להדחיק זה בסך הכל לא להודות במה שבאמת מתרחש בנפשך‪.‬‬

‫וכך מתחיל התת מודע האישי את הקריירה שלו‪ .‬כמו שכבר אמרנו‪ ,‬התת מודע הזה הוא מיקומו של‬
‫השקר של האני‪ .‬היבטים מסוימים של המודעות מפוצלים מהאני המרכזי – "גושי אני קטנים"‪,‬‬
‫סובייקטים קטנים נדחקים בעל כורחם לאפלה תת קרקעית‪ .‬והגושים הקטנים האלה נשארים ברמת‬
‫ההתפתחות שבה הם היו כשנדחו ופוצלו‪ .‬הם מפסיקים לגדול‪ .‬הם נשארים ממוזגים עם הרמה שבה‬
‫הם הודחקו‪ .‬הם מתחבאים במרתף‪ ,‬ועל דלת המרתף שומר שקר‪.‬‬

‫וכף היבטים שונים של האישיות שלך שנעולים במצב של ניתוק‪ ,‬מתחילים לצרוך ולבלוע חלק‬
‫מהאנרגיה שלך ומהמודעות שלך‪ .‬הם שואבים אליהם אנרגיה ומעכבים את ההתפתחות שלך‪ .‬הם‬
‫משקל עודף‪ ,‬משקשל מתקופה שכב ר עברת ושכבר היית אמור להיות מסוגל לעכל‪ .‬אבל כיוון‬
‫שהגושים האלה מוגנים על ידי השקר‪ ,‬הם ממשיכים לחיות ולהשליט טרור‪.‬‬

‫נקודת המשען הראשונה‪ :‬בקיעתו של האני הפיזי; בערך בגיל ארבעה חודשים יתחיל התינוק להבחין‬
‫בין התחושות שבגופו שלו לבין אלה שבסביבה‪ .‬מסיים את התהליך בין החודש החמישי לחודש‬
‫התשיעי לחייו‪.‬‬

‫"הלידה האמיתי" – לידתו של האני הפיזי‪.‬‬

‫המחקר מצביע באופן עקבי על כך שלרבות מהפתולוגיות החמורות ביותר – פסיכוזה‪ ,‬סכיזופרניה‪,‬‬
‫והפרעות רגשיות חמורות – יש שורשים אטיולוגיים בבעיות שקשורות בנקודת המשען המוקדמת‬
‫הזאת‪.‬‬

‫נקודת המשען השנייה‪ :‬תולדת האני הרגשי; נקודת המשען האמוציונלית‪-‬פנטמית‪ .‬התינוק יכול‬
‫להבחין בין האני הפיזי שלו לבין הסביבה הפיזית שלו‪ ,‬אבל הוא אינו מסוגל להבחין בין האני‬
‫האמוציונלי שלו לבין הסביבה האמוציונלית שלו‪ .‬זה לא שהתינוק חושב באנוכיות רק על עצמו‪ ,‬אלא‬
‫להפך – הוא בכלל אינו מסוגל לחשוב על עצמו‪ .‬הוא אינו מסוגל להבחין בינו לבין העולם – העולם‬
‫האמוציונלי – ולכן מבחינתו‪ ,‬נקודת המבט שלו על העולם היא היחידה שקיימת‪.‬הזהות שלו‬
‫ביוצנטרית או אקו‪-‬צנטרית‪ ,‬והוא ממוזג עם הביוספרה מבחינה פנימית ומבחינה חיצונית‪.‬‬
‫בין הגילים ‪ 15-24‬חודשים האני האמוציונלי מתחיל להבדיל את עצמו מהסביבה האמוציונלית שלו‪.‬‬
‫(שלב ההבחנה) המצב הקודם הוא מצב של קהות לא של לא‪-‬דאוליות; בורות ולא אושר‪-‬עילאי‪ .‬כמו‬
‫שכל שלבי ההתפתחות‪ ,‬אנו משלמים מחיר על כל התפתחות במודעות‪ .‬זוהי הדיאלקטיקה‬
‫שלההתקדמות‪.‬‬

‫נקודת המשען השלישית‪ :‬הולדת האני המושגי; אם הכל עובר פחות או יותר בסדר‪ ,‬הוא מתחיל‬
‫להתעלות אל מעבר לרמה הזאת ולהזדהות עם האני המנטלי או המושגי‪ .‬נקודת המשען של הבינה‬
‫הייצוגית‪ .‬דימויים מתחילים להופיע בערך בגיל שבעה חודשים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬סמלים מתחילים להופיע‬
‫בהמלך השנה השנייה לחייו של התינוק‪ .‬הסמלים שולטים במודעות מגיל שנתיים ועד גיל ‪ .4‬סמל‬
‫פשוט מייצג אובייקט אחד‪ ,‬ואילו מושג מייצג קטגוריה שלמה של אובייקטים‪ .‬מושגים ורעיונות‬
‫שולטים במודעות בערך מגיל ארבע עד גיל ‪ .7‬עכשיו האני הוא כבר לא רק גיבוב של תחושות‬
‫ודחפים ורגשות‪ .‬עכשיו הוא כולל גם סמלים ומושגים‪.‬‬

‫עברנו מהפיזיוספרה של נקודת המשען הראשונה לביוספרה של נקודת המשען השנייה‪ ,‬ועכשיו‪,‬‬
‫בנקודת המשען השלישית‪ ,‬האני מתחיל להיכנס במיוחד לנואוספרה‪.‬‬

‫ברמה הפרטית התוצאה של ההדחקה שעושה הנואוספרה לביוספירה היא מה שנקרא פסיכוניורוזה‪.‬‬
‫נוצר אני מנטלי מגובש ויציב למדי‪ ,‬והאני המנטלי והמושגי הזה (האגו) יכול להדחיק ולנתק היבטים‬
‫מסוימים שלהדחפים הפיזיים שלו‪.‬‬

‫מנגנוני ההגנה עצמם נמצאים בהיררכיה התפתחותית‪.‬‬


‫מנגנוני ההגנה‪ ,‬כשהם פועלים בצורה טבעית ונורמלית‪ ,‬הפ כמו מערכת חיסונית פסיכולוגית‪ .‬הם‬
‫עוזרים לתחזק את שלמותם ויציבותם של גבולות האני‪ ,‬והם הודפים כל פולש שמאיים על מערכת‬
‫האני‪.‬‬

‫אבל כמו תמיד יכול להיות מצב שבו יש עודף של משהו טוב‪ .‬מנגנוני ההגנה עלולים להפוך להפרעה‬
‫חיסונית – האני מתחיל לתקוף את עצמו‪ ,‬לאכול את עצמו‪ .‬צבא ההגנה הופך למדינת משטרה‪.‬‬

‫במקום האני האמיתי עולה וצומח אני שקרי‪ .‬זה יכול להתחיל עוד בנקודת המשען הראשונה‪.‬‬

‫ב"לא מודע" במובנו הרחב ביותר הוא פשוט מיקומו של השקר הרץ – שכבות ההטעיה‪ ,‬שכבות חוסר‬
‫הכנות‪ ,‬שמסתירות את האני האמיתי ואת הפוטנציאלים האמיתיים שלו‪.‬‬

‫בדרך כלל האני הכוזב יקרוס תחת משקלו המחניק – תתרחש "קריסה" – ואז יעמדו בפני האדם‬
‫כמה אפשרויות‪ :‬לנוח ולהתאושש או לקחת את עצמו חקירה מעמיקה של חייו של השקר (פה‬
‫נכנסות התרפיות הפרשניות של הצד השמאלי)‪.‬‬

‫בכל רמת התפתחות שהיא אנו יכולים לחיות בכנות כאני אמיתי‪ ,‬או לחיות בהטעיה וברמייה כאני‬
‫כוזב‪ .‬והרמות השונות של הקשר הן הרמות השונות של הפתולוגיה‪.‬‬

‫תפיסת העולם הארכאית היא תפיסת העולם הכללית של נקודת המשען הראשונה – תפיסת עולם‬
‫חישתית – מוטורית‪.‬‬

‫התפיסה המאגית היא אנימיסטית‪ ,‬תפיסה גסה מאוד ואגו צנטרית‪ .‬העננים זזים כיווון שהם עוקבים‬
‫אחריך‪ .‬הבינה והעולם אינם מובחנים זה מזה בצורה ברורה וחדה‪ ,‬ולכן המאפיינים שלהם נוטים‬
‫להתמזג‪.‬‬

‫כשההתפתחות מגיעה לנקודת המשען השלישית הילד מתחיל להבין שהוא אינו יכול לתת פקודות‬
‫מאגיות לעולם‪.‬‬

‫אבל בינתיים הילד מפתח תפיסת עולם מיתולוגת מפותחת ומורכבת‪ ,‬שאותה מאכלסים כל מיני כוחות‬
‫אגוצנטריים; אם אני אוכל את כל ארוחת הערב אז כאב השיניים שלי יעבור‪ .‬התפיסה המתית‬
‫מתחילה לדעוך עם הופעתה של תפיסת העולםה הרציונלית‪.‬‬

‫נקודת המשען הרביעית‪ :‬הולדת האני בעל התפקיד; בינת הכללים והתפקידים; קוגניציה קונקרטית‬
‫ופארטיבית (‪ .)conop‬מופיה בממוצע בגול שש‪-‬שבע‪ ,‬עד אחת עשרה – ארבע עשרה‪ .‬האני יכול‬
‫לקחת על עצמו את תפקידו של האחרי‪ .‬בדרך לאימוצהשל פרספקטיבה שמממוקדת בעולם‪ .‬הוא‬
‫מתחיל להבין שתפיסת העולם שלו אינה תפיסת העולם היחידה בעולם‪.‬‬

‫בדרך להשקפה גלובלית – חלק שני‬

‫הכיוון הכללי של ההתפתחות האנושית – התלוס של התתפתחות האנושית – הוא בכיוונם של שלבים‬
‫פחות ופחות אגוצנטריים‪.‬‬

‫נקודת המשען הרביעית (המשך); אני מכנה את העמדה הקונבנציונלית או הסוציוצנטרית הזאת גם‬
‫בשם "חברות‪-‬מיתית"‪ .‬תפיסת העולם של נקודת המשען הרביית עדיין מיתולוגית‪ ,‬והדאגה והאכפתיות‬
‫בשלב הזה מופנות כלפי אלה שמאמינים באותה המיתולוגיה‪ ,‬באותה האידאולוגיה‪ ,‬באותו הגזע‪,‬‬
‫באותה האמונה‪ ,‬באותה התרבות – אבל לא מעבר לאלה‪.‬‬
‫הזהות עוברת שינוי מאגוצנטריות לסוציוצנטריות‪.‬‬

‫נקודת המשען החמישית‪ :‬האגו הבוגר או הממוקד בעולם; בגיל אחת עשרה עד חמש ערה‪ ,‬עולה‬
‫וצומחת היכולת למודעות פורמלית‪-‬אופרטיבית (ראו תרשים מפורט של ארבעת הרביעים‪ ,‬ברביע‬
‫השמאלי‪)12 ,‬‬

‫פתאום האדם יכול לדמיין עולמות עתידיים של אפשרויות אידיאליות‪ ,‬והוא יכול להתחיל לעבוד כדי‬
‫לשנות את העולם בהתאם לחלומות האלה‪ .‬אתה יכול לדמיין את מה שיכול להיות!‬

‫באופן דומה‪ ,‬עובדה שאפשר לחשוב על המחשבה אומרת שיכולה להתחיל התבוננות פנימית‬
‫אמיתית‪ .‬בראשונה נפתח העולם הפנימי ונפרש למול עיני הרוח‪.‬‬

‫בקיצור‪ ,‬עברת מעמדה סוציוצנטרית לעמדה שממוקדת בעולם‪ ,‬עוד ירידה ברמת הרקיסיזם‪ ,‬עוד אי‪-‬‬
‫מרכוז‪ .‬עוד התעלות‪.‬‬

‫אתה תופס עמדה פוסט‪-‬קונבנציונלית או גלובלית או ממוקדת בעולם (ולא פחות חשוב מזה – אתה‬
‫מתקרב מאוד להתפתחות רוחנית או טרנס‪ -‬פרסונלית)‪.‬‬

‫כל ההתפחוויות הבאות‪ ,‬הגבוהות יותר‪ ,‬שיבואו מנקודה זו והלאה‪ ,‬ישתמשו במצע של העמדה‬
‫הממוקדת בעולם בתור הבסיס שלהן‪.‬‬

‫בעוד המוסריות הקונבנציונלית היא סוציוצנטרית‪ ,‬המוסריות הפוסט‪-‬קונבנציונלית ממוקדת בעולם;‬


‫היא מבוססת על עקרונות של פלורליזם אוניברסלי או על סבלנות גלובלית והגינות‪.‬‬

‫ברגע שאתה מתחיל להתמקד בעולם‪,‬לבחון ולבקר את התרבות שממנה אתה בא ואולי להרחיק את‬
‫עצמך מהדעות הקדומות הסוציוצנטריות והאתנוצנטריות שלה‪ ,‬אתה יוצא לדרך הפרטית שלך‪ .‬אבל‬
‫ברגע שאתה עושה את זה‪ ,‬אז מי אתה בעצם? בלי כל התפקידים הישנים והטובים‪ ,‬מי אתה? איך‬
‫תוכל לעצב את הזהות שלך? מה אתה רוצה מהחיים? מה אתה רוצה להיות? מי אתה בכלל? אריקסון‬
‫קורא לזה "משבר זהות"‪ .‬כנראה זאת האי נחת או אפילו המחלה המרכזית של נקודת משען זו‪.‬‬

‫נקודת המשען השישית‪ :‬אינטגרציית הגוף‪-‬שכל (‪ )Bodymind‬של הקטנאור; מבנה המעוף הגיון (‬
‫‪ )vision-logic‬הם סוג של מודעות שעושה סינתזה ואינטגרציה‪ .‬המעוף הגיון מחבר את החלקים‬
‫השונים ומתחיל לראות רשתות של יחסי גומלין‪.‬‬

‫יש נטייה חזקה לאישיות מאוחדת‪ ,‬אני שיכול באמת להכי פרספקטיבה גלובלית ולא רק לדבר עליה‪.‬‬

‫בורטון מסכם את השלב הזה‪" :‬גם הגוף וגם הנפש הם חוויות של האני האינגרטיבי" בשלב הזה אני‬
‫מודע גם לגוף וגם לשכל כחוויות‪ .‬כיוון שהאני המתבונן מתחיל להתעלות אל מעבר לגוף ולנפש‪ ,‬הוא‬
‫יכול עכשיו להתחיל לעשות אינטגרציה של שניהם‪ ,‬ומכאן השם "קנטאור"‪ .‬לרמה הקנטאורית‬
‫קוראים גם אקזיסטנציאלית‪.‬‬

‫אפשר ללכת לאיבוד בצורה קיצונית מאוד בתוך המודעות חסרת הפרספקטיבה של המעוף‪-‬הגיון‪,‬‬
‫כיוון שכל נקודות המבט מתחילות להיתפס כיחסיות ותלויות הדדית‪ :‬אין שום דבר שהוא באמת‬
‫בסיסי‪.‬‬

‫העובדה שכל נקודות המבט יחסיות ממש לא אומרת שכל נקודות המבט שוות‪.‬‬
‫מי ששוכח זאת ומתמקד ביחסיות של נקודות המבט‪ ,‬נקלע לטירוף נעדר פרספקטיבה‪ ,‬לשיתוק‬
‫מחסרר של הרצון והשיפוט‪" .‬הכול יחסי‪ ,‬אז אין טוב או רע יותר‪ ,‬ואף עמדה אינה טובה מרעותה"‪.‬‬
‫אבל לא שמים לב לכך שהעמדה הזאת טוענת בדיוק שהיא טובה יותר מכל החלופות – זאת הסתירה‬
‫הפרפורמטבית הסטנדרטית‪.‬‬

‫אחד המאפיינים של האני האמיתי של השלב הזה (הקטנאור) שהוא כבר לא קונה את כל הנחמות‬
‫הקונבנציונליות המרדימות – כמו שאמר קירקגור‪ ,‬האני כבר לא יכול להרגיע את עצמו באמצעות‬
‫הטריויאלי‪.‬‬

‫האותנטיות האקזיסנציאליסטית הזאת חשובה לא רק כשלעצמה‪ ,‬אלא כתנאי כניסה הכרחי לשלבים‬
‫הטרנס פרסונליים‪.‬‬

‫וכל מה שהם חווים ואומרים הוא נכון‪ ,‬אבל כיוון שהם לא מאמינים בקיומה של ספרת מודעות גבוה‬
‫משלהם‪ ,‬הם תקועים עם תפיסת העולם האקזיסנציאליסטית‪ ,‬שמגבילה את התפיסות שלהם לתחומי‬
‫קו האופק האקזיסנציאליסטי‪.‬‬

‫כל העניין ברמה האקזיסנציאליסטית הוא שאתה עדיין לא נמצא בשלב הטרנס‪-‬פרסונלי‪ ,‬אבל אתה‬
‫גם כבר לא מעוגן לגמרי בשלב הפרסונלי – כל התחום הפרסונלי מתחיל לאבד טעם‪ ,‬הוא מתחיל‬
‫להיראות מאוד חסר משמעות‪ .‬אז ברור שאין יותר מדי על מה לחייך‪ .‬מה בעצם הטעם בפרסונלי –‬
‫באישי? הרי מה שלא תעשה‪ ,‬בסוף הוא ימות‪ .‬בשביל מה בכלל להשאר בו?‬

‫העיסוק הזה במשמעות ובהיעדרה הוא אולי המאפיין המרכזי של הפתולוגיות של נקודת המשען‬
‫השישית (אומללות) ושל התרפיות האקזיסטנציאליסטיות שמותאמות לפתולוגיות האלה‪.‬‬

‫זוהי הנשמה שעבורה כל התשוקות הפכו דלות וחיוורות ואנמיות‪ .‬זוהי הנשמה שהשלב הפרסונלי‬
‫הפך עבורה אפרורי לחלוטין‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬נשמה על סף השלב הטרנס פרסונלי‪.‬‬

‫תחומי מודעות העל ‪ -‬חלק ראשון‬

‫כמה מהמסורות מתוחכמות כל כך שיש להן חלוקות מדויקות ומדוקדקות למאות שלבים ומרכיבי‬
‫מודעות‪ .‬אבל בהתסבסס על מצב המחקר הנוכחי‪ ,‬אפשר לומר בוודאות יחסית שישנם ארבעה‬
‫שלבים עיקריים של התפתחות או אבולוציה טרנס‪-‬פרוסנלית; נפשי‪ ,‬מעודן‪ ,‬סיבתי ולא דואלי‪.‬‬

‫אלה הן רמות או ספרות המודעות הבסיסיות‪ ,‬ולכן מן הסתם לכל אחת מהן יש תפיסת עולם שונה;‬
‫מיסטיקת טבע‪ ,‬מיסטיקת אלוהויות‪ ,‬מיסטיקה חסרת צור ומיסטיקה לא דואלית‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬

‫אמנם התחומים הגבוהים יותר מסודרים בדומה לסולם – כלומר בצורת ספרות קונצנטריות או‬
‫הלוארכיות שמסודרות זו בתוך זו – אבל זה לא אומר שהצמיחה וההתפתחות דרכם הן בצורת סולם‪.‬‬
‫יש כל מיני עליות‪ ,‬ירידות וספירלות‪.‬‬

‫נקודת המשען השביעית‪ :‬הנפשי; לפעמים אירועים נפשיים מתרחשים בתדירות גבוהה יותר בשלב‬
‫הנפשי‪ ,‬אבל זה לא מה שמגדיר אותו‪ .‬המאפיין המגדיר את הרמה הנפשית‪ ,‬את מבנה העומק שלה‪,‬‬
‫הוא מודעות שאיננה מוגבלת עוד באופן בלעדי לאגו האינדיבידואלי או לשלב הקטנאורי‪ .‬אפשר‬
‫לקרוא לה האני האקו‪-‬נואטי‪ ,‬נשמעת על או הנשמה העולמית‪ .‬בשלב המיזוג אתה נקראת "מיסטיקן‬
‫טבע"‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬זאת לא כזאת קפיצה גדולה‪ .‬אני חושב שמה שמבלבל אנשים הוא זה שאנו אומרים‬
‫שהזהות עוברת מהגוף‪-‬נפש ה"אינדיבידואלי" ל"כל העולם"‪ ,‬ואז זה באמת נראה פתאומי‪ .‬אבל זה‬
‫לא מה שקורה‪ .‬בוא נראה מה באמת קורה‪ .‬בשלב הקנטאור‪ ,‬הממוקד בעולם‪ ,‬המודעות כבר עבר‬
‫מהזדהות עם הממד החומרי (נק' מ'‪ )1‬להזדהות עם הממד הביולוגי (נק' מ'‪ )2‬להזדהות עם האני‬
‫המנטלי (נק' מ'‪ .)3‬האני המנטלי המוקדם הזה‪ ,‬כמו שתי נקודות המשען שקדמו לו הוא מאוד‬
‫אגוצנטרי ונרקיסיסטי‪.‬‬

‫אבל כשעוברים לנקודת המשען הרביעית‪ ,‬ההזדהות עובדרת ממיקוד אגוצנטרי למיקוד סוציוצנטרי‪.‬‬
‫כאן המודעות שלך כבר עברה מעבר להיבטים שלה שהם אינדיבידואליים במובהק‪ .‬המודעות שלך‪,‬‬
‫הזהות שלך‪ ,‬מבוססת על תפקידים תרבותיים‪ ,‬זהויות קולקטיביות וערכים משותפי‪ .‬אתה כבר לא‬
‫מזוהה עם הגוף‪ ,‬אלא עם התפקיד‪ .‬לכן כשאתה אומר‪ ,‬אני אבא‪ ,‬אני אמא‪ ,‬אני בן זוג‪ ,‬אני בת זוג‪ ,‬אני‬
‫עובד בעבודה הזאת ואני מעריך את המטרה ההיא – כל אלה הן כבר זהויות טרנס‪-‬גופניות‪ .‬הזהויות‬
‫האלה כבר נמצאות מעבר לגוף האינדיבידואלי ולתחושות שלו‪ ,‬ונכנסות למעגל של תפקידים‪ ,‬ערכים‬
‫ומטרות שהם אינטר‪-‬סובייקטיבים‪ ,‬ואתה מתקיים במעגל התרבותי הזה‪ ,‬ולא במעגל המצומצם יותר‬
‫של גבול העור שלך‪ .‬עברת אי‪-‬מרכוז‪ ,‬התעלית אל מעבר לזהות שהיא בסך הכל גבול העור שלך‪.‬‬
‫אתה אפילו איננך מסוגל לחשוב מי אתה בלי לחשוב על עצמך כמתקיים במעגל התרבותי הזה‪,‬‬
‫והמעגל הזה כבר חורג מגבולות העור שלך!‬

‫עם הופעת הרציונליות ונק' מ'‪ ,5‬הזהות שלך עוברת אי מרכוז נוסף ומתרחבת‪ ,‬והפעם היא מתעלה‬
‫אל מעבר לזהות האגוצנטרית או הסוציונטרית‪ .‬במקומן היא מוצאת זהות פוסט‪-‬קונבנציונלית‬
‫שממוקדת בעולם‪ .‬אתה מזהה את עצמך מתוך פרספקטיבה גלובלית‪ .‬אתה כבר לא יכול להתקיים או‬
‫לזהות את עצמך כישות אתנוצנטרית‪ .‬כואב לך להיות בסך הכול אתנוצנטרי‪ .‬אתה מרגיש נבוך לדבר‬
‫בצורה אתנוצנטרית‪ .‬שוב עברת אי מרכוז‪ ,‬שוב התעלית‪ .‬הזהות האמיתית שלך מתקיימת עכשו בתוך‬
‫ובזכות מודעות גלובלית‪ ,‬שממוקדת בעולם‪ ,‬שהות שממוקמת במעגל האנושות בכללותה‪.‬‬

‫מכאן אתה נמצא במרחק של צעד אחד קטן מחוויית הזהות המרכזית שלך‪ ,‬לא רק עם כל שאר בני‬
‫האדם‪ ,‬אלא עם כל היצורים החיים‪ .‬המודעות הגלובלית‪ ,‬הממוקדת בעולם‪ ,‬פשוט סוגרת עוד מעגל‪,‬‬
‫מצליחה לחמוק מהדעות הקדומות האתנוצנטריות ומכריזה על עצמה כמזוהה עם כל היצורים החים‪,‬‬
‫כל היצורים שיש להם יכולת חישה‪ .‬אתה חווה את הנשמה העולמית‪.‬‬

‫אם כן ההגעה למודעות שמוקדת בעולם‪ ,‬שלב הנשמה העולמית‪ ,‬היא בסך הכול צעד קטן וצנוע‪,‬‬
‫בהתחשב בכל מה שקרה עד עכשיו בהתרחבות של הזהות המודעת‪ .‬זהו צעד פשוט וטבעי בתהליך‬
‫האבולוציוני של ההתעלות וההכלה‪ ,‬ההתפתחות וההכללה‪ .‬כל שלב שמופיע כרוך באי מרכוז‪,‬‬
‫התעלות שמוצאת שיותר ויותר ממה שנקרא "העולם החיצוני" הוא למעשה עולם "פנימי"‪ ,‬או חלק‬
‫מהקיום של עצמך‪.‬‬

‫יום אחד התעוררו מולקולות וגילו שיש בתוכן אטומים‪ ,‬שהאטומים כלולים בעצם קיומן‪ .‬ויום אחד‬
‫התעוררו התאים וגילו שהמולקולות נמצאות בתוכם‪ ,‬כחלק מהקיום שלהם עצמם‪ .‬ויכול להיות שיום‬
‫אחד תתעורר ותגלה שהטבע הוא חלק ממך‪ ,‬שהוא פנימי לקיום שלך במלוא מובן המילה‪ .‬אתה לא‬
‫חלק מהטבע – הטבע הוא חלק ממך‪ .‬ולכן אתה מתייחס אל הטבע בדיוק כפי שהיית מתייחס לריאות‬
‫ולכליות של‪ .‬מתוך לבך פורצת אתיקה סביבתית ספונטנית‪ .‬ולעולם לא תוכל עוד להתבונן בנהר‪,‬‬
‫בעלה או בציפור כפי שהתבוננת בהם עד כה‪ .‬זה נשמע מאוד מוזר ומרחיק לכת – עד שאתה חווה‬
‫את זה בעצמך‪ .‬אתה יכול לשאול את האסטרואוטים של החלליות אפולו את זה‪.‬‬

‫בעצם זו התפתחות מאוד טבעית‪.‬‬

‫נקודת המשען השמינית‪ :‬המעדון; מדובר בתהליכים שהם מעודנים יותר מהתהליכים הגסים והרגילים‬
‫של המודעות של שעות הערות‪ .‬כוללים הארות וקולות פנימיים‪ ,‬צורות ודפוסים ארכיטיפיים‪ ,‬זרמים‬
‫וקוגניציות מעודנים מאוד של שמחה עילאית (שאבד‪ ,‬נאדה)‪ ,‬מצבי ריגוש שכרוכים בתחושות‬
‫התרחבות‪ ,‬אהבה וחמלה‪ .‬זו כבר לא מיסטיקת טבע אל מיסטיקת אלוהויות‪ ,‬לא רק איחוד עם העולם‬
‫הגס או הטבעי (נירמנקאיה) אלא איחוד עמוק עם ההיבטים המעודנים יותר של גוף האושר העילאי‬
‫(סמבהוגקאיה)‬

‫המבנים העמוקים של הרמות האלה‪ ,‬הגבוהות יותר‪ ,‬נוכחים בצורת פוטנציטלים בכל בני האדם‪ .‬פני‬
‫השטח נוצרים ומתהווים בזכות תבניות ודפוסים מכוונים התנהגותיים‪ ,‬תרבותיים וחברתיים‪.‬‬

‫תחומי מודעות העל ‪ -‬חלק שני‬

‫אם אתה ספקן‪ ,‬אנו רואים בכך גישה בריאה ומזמינים אותך לבדוק את העניין בעצמך; לבצע את‬
‫הניסוי הפנימי הזה איתנו‪ ,‬להשיג את המידע ולעזור לנו לפרש אותו‪ .‬אבל אם אתה לא מוכן לבצע‬
‫את הניסוי‪ ,‬בבקשה אל תלעג לאלה שכן מוכנים‪ .‬והפרשנות‪ ,‬שהיא ללא ספק הנפוצה ביותר בקרב‬
‫אלה שראו את המידע הזה‪ ,‬היא שאתה עומד פנים אל פנים למול האלוהי‪.‬‬

‫כל האובייקטים במודעות שלך הם בדיוק כל מה שהאני המתבונן הוא לא‪ .‬אלה הם בדיוק הדברים‬
‫שהם לא האני האמיתי‪ .‬הם לא הרואה; אלא פשוט דברים שאפשר לראות אותם‪ .‬למעשה‪ ,‬כל‬
‫האובייקטים האלה שאתה מתאר כשאתה "מתאר את עצמך" הם בכלל לא האני האמיתי שלך‪.‬‬

‫מה מתבונן בגוף ובתחושות שלו‪ ,‬מה מתבונן בשכל ובמחשבות שבו?‬

‫האני האמיתי הוא לא אובייקט! זה לא משהו שאתה יכול לראות‪ .‬כשאתה נח בשלווה במודעות‬
‫המתבוננת הזאת – מתבונן במחשבה‪ ,‬בגוף ובטבע צפים וחולפים על פניך – יכול להיות שתתחיל‬
‫להבחין בכך שמה שאתה בעצם חש הוא בסף הכול תחושה של חופש‪ ,‬תחושת שחרור‪ ,‬תחושה‬
‫שאתה לא מוגבל למי מהאובייקטים שלהם אתה עד בשלווה‪ .‬אתה לא רואה משהו מסוים‪ ,‬אתה‬
‫פשוט נח בחופש העצום הזה‪.‬‬

‫לפניך חולפים העננים‪ ,‬חולפות המחשבות‪ ,‬חולפות התחושות הגופניות שלך‪ ,‬ואתה אף לא אחד‬
‫מהדברים האלה‪ .‬אתה מרחב החופש העצום שדרכו באים וחולפים כל האובייקטים האלה‪ .‬אתה‬
‫פתיחה‪ ,‬חלל פתוח‪ ,‬ריק‪ ,‬נרחבות‪ ,‬שבהם באים וחולפים האובייקטים האלה‪ .‬עננים באים וחולפים‪,‬‬
‫תחושות באות וחולפות‪ ,‬מחשבות באות וחולפות – ואתה לא אף אחד מהדברים האלה‪ .‬אתה הוא‬
‫אותה תחושה עצומה של חופש‪ ,‬הריק העצום הזה‪ ,‬הפתיחה הגדולה הזאת‪ ,‬שבהם עולים ומופיעים‬
‫ביטויים שונים של המציאות‪ ,‬נשארים שם רגע‪ ,‬ואז חולפים‪.‬‬

‫את האובייקטים והסובייקטים האלה בהחלט אפשר לראות‪ ,‬אבל את מי שעד להם אי אפשר לראות‪.‬‬
‫העד הוא שחרור מוחלט מהם‪ ,‬שחרור מוחלט משבי המבוכות שלהם‪ ,‬התשוקות שלהם‪ ,‬הפחדים‬
‫שלהם‪ ,‬והתקוות שלהם‪.‬‬

‫האני האמיתי מעולם לא נולד ולעולם לא ימות‪ .‬הוא בכלל לא נכנס לזרם הזמן‪ .‬החופש העצום הזה‬
‫הוא הלא‪-‬נולד הגדול‪ ,‬שעליו אמר בודהה‪" :‬ישנו מה שלא נולד‪ ,‬שלא נוצר ושלא נעשה‪ .‬אם לא היה‬
‫הלא נולד‪ ,‬הלא נוצר‪ ,‬הלא נעשה‪ ,‬לא היה כל שחרור ממה שנולד‪ ,‬ממה שנוצר‪ ,‬וממה שנהיה"‪ .‬לנוח‬
‫במרחב החופש העצום הזה משמעו לנוח שלא נולד הגדול הזה‪ ,‬בריק הגדול הזה‪.‬‬

‫וכיוון שהוא לא נולד הוא גם לא מת‪ .‬הוא לא נוצר עם גופך ולכן לא יגווע עם הגויעה של גופך‪ .‬זה לא‬
‫שהוא יחיה מעבר למותו של גופך‪ ,‬הוא מלכתחילה לא נכנס לזרם הזמן‪ .‬הוא לא ממשיך לחיות אחרי‬
‫הגוף – הוא חי קודם לגופך‪ ,‬תמיד‪ .‬הוא לא ממשיך בזמן לנצח‪ ,‬הוא פשוט קודם לזרם הזמן עצמו‪.‬‬
‫בהמשך אולי נוכל לדבר על חשיבותו של תרגול איטגרלי‪ ,‬שלוקח את המיטב מן המסורות‬
‫הגדולות ומשלב אותו עם מיטב הפסיכותרפיה לשם השגתו של תרגול טרנספורמטיבי "כלל רביעי –‬
‫כלל רמתי"‪.‬‬

‫מיסטיקה חסרת צורה – כל האובייקטים‪ ,‬אפילו אלוהים כצורה שאותה אנו תופסים‪ ,‬נעלמים לתוך‬
‫החדילה (‪ ,)cessation‬וכך מיסטיקת האלוהויות מפנה את מקומה למיסטיקה חסרת הצורה‪.‬‬

‫העד עצמו‪ ,‬המודעות הטהורה עצמה היא לא דבר‪ ,‬לא תהליך‪ ,‬לא איכות ולא ישות – היא ריק טהור‪.‬‬

‫הכינוי סיבתית נובע מהיותה הבסיס או הסיבה או הקרקע היצירתית של כל הממדים הזוטרים‪.‬‬

‫מסורות רבות רואות את מצב החדילה כמצב אולטימטיבי‪ ,‬הנקודה הסופית כל ההתפתחות וכל‬
‫האבולוציה‪ ,‬ואת המצב הסופי הזה משווים להארה המלאה‪ ,‬השחרור האולטימטיבי‪ ,‬הנירוונה‬
‫הטהורה‪ .‬אבל לפי המסורות הלא‪ -‬דואליות‪ ,‬זה לא "הסיפור הסופי"‪ .‬כיוון שבנקודה כלשהי בחקירה‬
‫לעומקו של העד‪ ,‬מתוך המנוחה במצב העדות‪ ,‬נעלמת לחלוטין תחושת הקיום כעד שנמצא "כאן‬
‫בפנים"‪ ,‬ומתברר שהעד הוא כל מה שהוא היה עד לו‪ .‬המצב הסיבתי מפנה את מקומות למקום‬
‫למקום הלא‪-‬דואלי‪ ,‬והמיסטיקה חסרת הצורה מפנה את מקומה למיסטיקה הלוא‪-‬דואלית‪" .‬צורה היא‬
‫ריק וריק הוא צורה"‪ .‬מבחינה טכנית‪ ,‬ביטלת אפילו את ההזדהות עם העד‪ ,‬ואז ביצעת אינטגרציה‬
‫שלו עם כל המופעים – במילים אחרות‪ ,‬השלבים השני והשלישי של נקודת המשען התשיעית‪,‬‬
‫שמובילים לנקודת המשען העשירית‪ ,‬שהיא לא באמת נקודת משען או רמה נפרדת‪ ,‬אלא המציאות‬
‫או הככות (‪ )suchness‬של כל הרמות‪ ,‬של כל המצבים ושל כל התנאים‪ .‬וזוהי המשמעות השנייה‬
‫והעמוקה ביותר של הריק – הוא לא מצב נפרד‪ ,‬אלא המציאות של כל המצבים כולם‪ ,‬הככות של כל‬
‫המצבים‪ .‬עברת מהסיבתי ללא‪-‬דואלי‪.‬‬

‫‪ 2‬משמעויות לריק; מצד אחד כמו שראינו‪ ,‬הריק הוא מצב מודעות שניתן להבחין בו ולזהות אותו –‬
‫כלומר ספיגה לא גלויה או חדילה (ניוויקלפה סמדהי‪ ,‬אין‪ ,‬ג'נאנה סמדהי‪ ,‬ניודהה‪ ,‬הנירוונה‬
‫הקלאסית)‪ .‬זהו המצב הסיבתי‪ ,‬מצב מובחן‪ .‬המשמעות השנייה היא שהריק אינו מצב מסוים אחד מני‬
‫רבים ותו לא‪ ,‬אלא המציאות או הככות או המצב בסיסי של כל המצבים‪ .‬הוא לא מצב נפרד מכל‬
‫המצבים האחרים‪ ,‬אלא המציאות או המצב הבסיסי של כל המצבים כולם‪ ,‬גבוהים ונמוכים גם יחד‪,‬‬
‫קודש וחול גם יחד‪ ,‬רגילים ויוצאים מגדר הרגיל גם יחד‪ .‬הרוח מופיעה גם כרמה הגבוהה ביותר‬
‫("הסיבתי") וגם כקרקע שקיימת בכל הרמות לכל אורך הדרך ("הלא‪-‬דואלי")‬

‫ה"חוויה" של הככות הלא – דואלית הזאת דומה לאחדות עם הטבע שבה דנו קודם‪ ,‬אלא שעכשיו‬
‫האחדות הזאת נחווית לא רק עם הצורות הגסות שנמצאות שם בחוץ‪ ,‬אלא גם עם כל הצורות‬
‫שמעודנות יותר שנמצאות כאן בפנים‪ .‬במונחים בודהיסטיים אפשר לומר שזו לא רק חוויה של‬
‫הנירמנקאיה‪ -‬מיסטיקה גסה או מיסטיקת טבע; ולא רק חוויה של הסמבוגהקאיה – מיסטיקה מעודנת‬
‫או מיסטיקת אלוהויות; ולא רק חוויה של הדהרמקאיה – מיסטיקה סיבתית או מיסטיקה חסרת צורה;‬
‫זוהי חוויה של הסוומבהאוויקקאיה – שילוב של כל השלוש‪ .‬זו חוויה שהיא מעבר למיסטיקת טבע‪,‬‬
‫מעבר למיסטיקת האלוהויות ומעבר למיסטיקה חסרת צורה – זוהי המציאות או הככות של כל אחת‬
‫מהשלוש‪ ,‬ולכן היא מכילה את כל השלוש‪ .‬היא מכסה את כל ספקטרום המודעות – מתעלה אל‬
‫מעבר לכול ומכילה את הכול‪.‬‬

‫זו חוויה גורפת‪ .‬כל תחושה או רעיון של הרואה‪ ,‬העד הוא העצמי נעלמים לחלוטין‪ .‬אתה לא מביט‬
‫בשמים‪.‬אתה השמים‪ .‬אתה יכול לטעום את השמים‪ .‬במסורת הזן היו אומרים על זה שאתה יכול‬
‫לגמוע את כל האוקיינוס השקט בלגימה אחת‪ .‬שאתה יכול לבלוע את כל היקום בשלמותו – בדיוק‬
‫כיוון שהמודעות כבר אינה מפוצלת לסובייקט הרואה שנמצא כאן בפנים ולאובייקט הנראה שנמצא‬
‫שם בחוץ‪ .‬יש רק ראייה טהורה‪ .‬המודעות ומה שתופסים הם לא – שניים‪.‬‬

‫הכל ממשיך להופיע מרגע לרגע – היקום כולו ממשיך להופיע מרגע לרגע – אבל אף אחד אינו‬
‫מסתכל על זה‪ ,‬יש רק את מה שקורה‪ ,‬מחווה ספונטינית וקורנת של שלמות גדולה‪ .‬מתברר שהריק‬
‫הטהור של העד הוא הצורה שהיה עד לה‪ ,‬וזוהי אחת מהמשמעויות הבסיסיות ביותר של מה שאני‬
‫קוראים לו "לא דואלי"‪.‬‬

‫קרישנמורטי נהג לומר; בפער הזה‪ ,‬שבין האובייקט לסובייקט‪ ,‬נמצא כל הצער של האנושות‪.‬‬

‫"כששמעתי את קול הפעמון המצלצל‪ ,‬לא היה אני ולא היה פעמון‪ ,‬רק צלצול"‬

‫זה לא מצב שקשה להיכנס אליו‪ ,‬אלא מצב שאי אפשר להימנע ממנו‪ .‬זה תמיד היה ככה‪ .‬מעולם לא‬
‫היה רגע שבו חווית משהו שהוא לא טעם אחד – זהו הקבוע היחיד ביקום כולו‪.‬‬

‫מובן שלעיתים קרובות שיקרנו לעצמנו בנוגע לזה‪ ,‬לעתים קרובות לא היינו כנים בעניין הזה‪ ,‬היקום‬
‫של הטעם האחד‪ ,‬קולה הקדמוני של מחיאת כף היד האחת‪ ,‬פנינו המקוריות‪ .‬ומטרתן של המסורות‬
‫הלא דואליות היא לא לכונן את המצב הזה‪ ,‬כיוון שזה בלתי אפשרי‪ ,‬אלא פשוט להצביע עליו עבורך‪,‬‬
‫כדי שלא תוכל עוד להתעלם ממנו‪ ,‬כדי שלא תוכל עוד לשקר לעצמך בנוגע למי שאתה באמת‪.‬‬

‫האמת הקדמונית היא הצלצול; האמת היחסית היא ה"אני" וה"פעמון"‪ ,‬הנפש והגוף‪ ,‬הסובייקט‬
‫והאובייקט‪ .‬יש בהם אמת יחסית כשלהי‪ ,‬אבל כמו שאמר אקהרט‪ ,‬הם לא המילה האחרונה‪.‬‬

‫שום דבר שתעשה ל"אני" או ל"פעמון" לא יהפוך אותם לאחד; כל מה שאתה יכול לעשות הוא‬
‫להירגע אל תוך הצלצול שקודם להם‪ ,‬אל תוך המיידיות של החוויה עצמה‪ ,‬שבה הדילמה מלכתחילה‬
‫לא עולה‪ .‬העניין לא נפתר‪ ,‬הוא מתמוסס‪-‬ולא על ידי כך שעושים רדוקציה של הסובייקט לכדי‬
‫האובייקט‪ ,‬או של האובייקט לכדי הסובייקט‪ ,‬אלא באמצעות ההכרה בבסיס הקדמוני‪ ,‬שכל אחד‬
‫מאלה הוא השתקפות חלקית שלו‪.‬‬

‫כשאתה שרוי בחופש הבראשיתי של הטעם האחד‪ ,‬אתה כבר לא פועל על סמך הנטיות‬
‫הסובייקטיביות האלה‪ ,‬אז הן פשוט מתות משעמום‪ .‬אבל זה עדיין מוות‪ ,‬ופרורי הגסיסה שבאים עקב‬
‫החופש הזה מאוד אינטנסיביים‪ .‬בעצם‪ ,‬אין שום דבר שאתה צריך לעשות חוץ מלהחזיק חזק – או‬
‫לשחרר – שניהם לא רלוונטיים‪ .‬הכול מושג בצורה ספונטנית במרחב הפתוח של החופש הקדמוני‪.‬‬
‫אבל אתה עדיין נשרף בעודך חי‪ ,‬וזה פשוט הכיף הכי גדול שיכול להיות לך בלי שתחייך‪.‬‬

‫בבסיסו של דבר‪ ,‬לא משנה איזה סוג של חוויה מופיע ‪ -‬המצב הפשוט‪ ,‬הטבעי‪ ,‬הלא –דואלי והלא‬
‫מתכנן קודם לחוויה‪ ,‬קודם לדואליות‪ ,‬ולכן הוא מאמץ את כל מה שבא אל חיקו בשמחה‪ .‬אבל עולים‬
‫דברים מוזרים‪ ,‬ואתה צריך לשהות במצב הזה‪ ,‬של "מאמץ חסר מאמץ"‪ ,‬במשך זמן מה‪ ,‬למות את‬
‫המיתות הקטנות האלה בקביעות‪ ,‬וזו הנקודה שבה אימון אמיתי מתחיל להיות חשוב מאוד‪.‬‬

‫משחק לדוגמא; "ישנם חמישה עשר פרצופים של נשיאי ארצות הברית בתמונה‪ .‬האם תוכל למצוא‬
‫אותם?"‪ ,‬הנקודה במשחקים האלה היא שאתה מסתכל לכולם בפרצוף‪ .‬כבר יש לך במודעות כל מה‬
‫שצריך‪ .‬אתה מסתכל על התשובה – כל פני הנשיאים פרושות מולך – אבל אתה לא מזהה אותם‪ .‬אם‬
‫מישהו יבוא ויצביע עליהם‪ ,‬אתה תתפוס את הראש ותגיד‪ ,‬כן‪ ,‬בטח‪ ,‬זה היה ממש פה מולי‪ ,‬הסתכלתי‬
‫על זה!‬
‫אותו דבר קורה עם המצב הלא דואלי של הטעם האחד‪ .‬אתה מסתכל עליו ישר בפרצוף‪ ,‬ברגע זה‬
‫ממש‪ .‬כל חלקיק של המצב לא דואלי נוכח במודעות שלך באופן מלא עכשיו‪ ,‬ברגע זה ממש‪ .‬כל‬
‫כולו‪ .‬לא רובו‪ ,‬אלא כל כולו נמצא ממש עכשיו במודעות שלך‪ .‬אתה פשוט לא מזהה אותו‪ ,‬לא מכיר‬
‫בו‪ .‬אז מישהו בא ופשוט מצביע עליו‪ ,‬ואתה תופס את הראש – בטח‪ ,‬זה היה ממש פה מולי‪,‬‬
‫הסתכלתי על זה כל הזמן‪.‬‬

‫יכולות להיות לך חוויות הארה שיהיו פריצת דרך – סאטורי לדוגמה – אבל החוויות האלה הן רק‬
‫התחלתו של תהליך שאין לו סוף‪ ,‬שבו אתה גולש על גלי צורה חדשים שעולם ומופיעים ללא‬
‫הפסקה‪ .‬לכן במובן הזה‪ ,‬אתה לעולם לא מואר בצורה "מלאה"‪ ,‬לא יותר משאי פעם תוכל לומר‬
‫שאתה "מחונך לחלוטין"‪ .‬זו אימרה חסרת משמעות‪.‬‬

‫במסורות הלא דואליות אתה מבטיח לגלוש על גלי הסמסרה (מחזור הסבל) עד שכל היצורים החיים‬
‫שלכודים בגלים האלה יוכלו לראות שהגלים האלה הם בסך הכל גילויים של ריק‪ .‬אתה נודר לעבור‬
‫דרך החדילה אל תוך המצב הלא דואלי מהר ככל האפשר‪ ,‬כדי שתוכל לעזור לכל היצורים החיים‬
‫להכיר באי‪-‬הוולדות בתוך קיומם המולד‪ .‬לכן המסורות הלא דואליות האלה לא בהכרח נוטשות את‬
‫הרגשות‪ ,‬המחשבות‪ ,‬התשוקות או הנטיות‪ .‬המטרה היא פשוט לראות את הריק של כל הצורות‪ ,‬ולא‬
‫להיפטר מכל הצורות‪ .‬וכך הצורות ממשיכות לעלות ולהופיע‪ ,‬ואתה לומד לגלוש‪ .‬ההארה היא באמת‬
‫קדמונית‪ ,‬אבל ההארה הזאת ממשיכה לנצח‪ ,‬והיא לנצח משנה את הצורה שלה כיוון שכל הזמן‬
‫עולות ומופיעות צורות חדשות‪ ,‬ואתה אחד עם הצורות האלה‪.‬‬

You might also like